מרוז
מראה
מֵרוֹז
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | meroz |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ? |
| דרך תצורה | ? |
| נטיות | |
- לשון המקרא (משמעות משוערת) שם מקום הנזכר בשירת דבורה.
גזרון
[עריכה]- שם המקום לא נזכר במקום אחר במקרא, ולא ידוע איפה נמצא.[1] נעשו כמה נסיונות לזיהוי המקום, כולם לא ודאיים.[2][3]
- בתרגום השבעים: Μηρώζ (מרוז), בוולגטה: terra Meroz (ארץ מרוז).[3]
- רש"י ע"פ הנאמר בתלמוד הבבלי סובר כי מרוז הוא שמו של כוכב. פירוש זה ניתן כאסמכתא מקראית לקיום חיים מחוץ לכדה"א.
- יצחק קולר הציע כי התיבה "מרוז" מורכזת ממ"ם השימוש + "רוז", מלה מהשורש ר־ז־ן; הוא טוען ששמות קיבוציים במקרא באים בצורת קיצור: אֳנִי – צי אניות, עני – מצב של דלות וכו'. בדומה, הוא סבור ש"רוז" הוא רוזנים, בעלי תואר רם מעלה. בתחילת השירה פונה דבורה אל אצולת העם והנכבדים: ”שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים“ (שופטים ה, פסוק ג) ולקראת אמצעיתו מקללת היא אותם נמרצות באמרה "אוֹרוּ מֵרוֹז" משום שלא עודדו את העם להשתתף במלחמה ואף מנעו מאלה שרצו להשתתף לעשות כן.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ אליה שמואל הרטום, שופטים, יבנה, 1992, סדרת תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 23
- ↑ זאב וילנאי, "מֶרוֹז", בתוך: אנציקלופדיה אריאל כרך 5 (ל–נ), עם עובד, 1977, עמ' 4853
- 1 2 John M‘Clintock, James Strong, "Me´roz", (2), in: Cyclopedia of Biblical, Theological, and Ecclesiastical Literature
- ↑ יצחק קולר, סמלים, קיצורי מילים וראשי תיבות במקרא, בית מקרא לה, 1990, עמ' 322–323