עטיף

עָטִיף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עטיף
הגייה*	a'tif
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ט־ף
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עֲטִיפִים

עטיף(2), חלקי הפרח, לחץ להגדלה

1. לשון חז"לבגד העוטף את הגוף.

   • אמר רבי חנינא צריך שיהיו לו שני עטיפין אחד לחול ואחד לשבת (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ח, הלכה ח (ז), גמרא)

2. עברית חדשהעלי הפרח העוטפים את חלקיו הפנימיים.

   • עטיף כפול עשוי עלי גביע ועלי כותרת.
   • יש פרחים בעלי עטיף פשוט, רק עלי כותרת צבעוניים, או רק עלי גביע ירוקים, או קרומיים.

גיזרון

1. לשון חז"ל משורש מקראי עטף.
2. עברית חדשה על פי הנ"ל.

מילים נרדפות

• גלימה (1)

תרגום

• • אנגלית: cloak‏‏‏‏‏ (1), wrap‏‏‏‏‏ (1), perianth‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• מעטפה
• מעטפת
• עטיפה