מספנה
מראה
מִסְפָּנָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מספנה |
הגייה* | mispana |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ס־פ־ן |
דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
נטיות | ר׳ מִסְפָּנוֹת; מִסְפֶנֶת־, ר׳ מִסְפְּנוֹת־ |
- עברית חדשה מִתְחָם על שפת המים של נמל לבניית אוניות ולתיקונן.
- ”מספנה רביעית בתל־אביב – בית החרושת השיתופי "הארגז" [...] החל החודש גם בתעשית סירות משא.“ ("דבר", 11 באוגוסט 1937, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”מספנות ישראל יתחילו בתיקון אניות כבר בחדשים ספטמבר אוקטובר שנה זו.“ ("חרות", 11 ביוני 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מן ס-פ-ן, מִסְפֵּן. מחידושי דוד קלעי. - מַסְפֵּנָה.[1]
- האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחים בימאות (תשי"ב), 1953.
צירופים
[עריכה]- מספנה צפה (ארכאי)
מילים נרדפות
[עריכה]- לשון התחייה: בית בנין הספינות, בית חרושת לתיקון אניות, בית חרושת לבנין אניות, בית חרושת לאניות, בית מבנה האניות, בית מלאכת האניות, בית מעשה האניות, מחרושת בנין סירות וספינות [2]
תרגום
[עריכה]- אנגלית: shipyard, dockyard
- גרמנית: Schiffswerft
- יוונית: ναυπηγείο (naupegeio)
- צרפתית: chantier des constuctions navales
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ אילון גלעד, "מפעלו הלשוני האדיר והלא מוכר של דוד קלעי". "הארץ", 10.07.2019.
- ↑ מונחים ימיים היסטוריים בתוך: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788.