עברית חדשה[1] סוגה ספרותית, חיבור עיוני קצר, בעל אופי ספרותי או פילוסופי, הבוחן ומברר עניין מסוים.
המסה מתאפיינת בגישה סובייקטיבית, המציגה את נקודת המבט המקורית של הכותב (המכונה "מסאי" או "מסאית", בהתאם למינו). המסה עוסקת בנושאים כגון אתיקה, דת, אופי החברה ועוד.
↑המילה במשמעות זו התחדשה לכל המאוחר בשנים הראשונות של המאה ה-20. ראובן סיוון הביא עדות לקיומה במשמעותה החדשה (בצירוף "מסות ספרותיות") במודעה שהתפרסמה בגיליון ו' של כתב העת "המעורר" (לונדון 1906) שבעריכת י"ח ברנר, מטעם מערכת הירחון הספרותי "הירדן", שיצא בעיר בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית בעריכת אליעזר רוקח (ראובן סיוון, 'מחיי המלים', לשוננו לעם לז, ג (שסג) (תשמ"ו), 87; מובא אצל ראובן מירקין, סיפורה של המילה: מַסָּה, MB יקינתון 222 (פברואר 2008, שבט תשס"ח), באתר ארגון יוצאי מרכז-אירופה).
ואולם קיימות עדויות מוקדמות אף יותר: המונח (גם כן בצירוף "מסות ספרותיות") מופיע במודעה שהתפרסמה ב-23 בינואר 1903 בעיתון "השקפה" שהופיע בארץ ישראל בעריכת אליעזר בן-יהודה, מטעם כתב העת "הקשת" שיצא לאור בברלין בעריכת יוסף ליאון (המודעה; ובהדגשת הצירוף). הואיל והמונח במודעה זו אינו מלווה בהסבר או בציון המילה הלועזית, כמקובל בתחדישים באותה תקופה, ניתן לשער שהן מערכת "הקשת" והן עורך "השקפה" בן-יהודה לא ראו בה חידוש, ובמילים אחרות: שהמשמעות החדשה נולדה עוד קודם לכן. עם זאת, כעבור כחצי שנה, ב-11 ביוני 1903, במודעה נוספת מטעם "הקשת", הפעם בעיתון "המליץ" שבעריכת יהודה ליב (ליאון) רבינוביץ, שהופיע בסנקט פטרבורג, נוספה בסוגריים לאחר הצירוף "מסות ספרותיות" המילה הלועזית "איסייס" (המודעה; ובהדגשה). דוגמאות נוספות: במאמר מאת צבי שרפשטיין ב"המליץ", 6 בדצמבר 1903, בפסקה על "הקשת", מופיע הצירוף "מסה ספרותית", ללא הסבר או תרגום (המודעה; ובהדגשה); ובפרסומת ל"כתבים נבחרים" לנחום סוקולוב ב"הצפירה" ב-11 באפריל 1904 – "מסות ספרותיות (Essays)" (המודעה; ובהדגשה). לבסוף, ייתכן שאבטיפוס לשימוש זה במילה "מסה" במשמעות זו מופיע במאמר של יהודה לייב דוידוביץ מ-1893: "רק זאת נוכל ליעץ לבעלי-מסות כאלה: כי בנסיונותיהם הספרותיים ישתדלו כפי האפשר – לבלי ערבב דרכים שונים בחבור אחד" (בן-דוד, "המהלך החדש" בספרותנו, המליץ, 31 באוקטובר 1893; ובהדגשה).
גזירת פועל מן מס. גזירת שמות פעולה בגזרת נל"י/ה משמות עצם בסיסיים (שגזרתם ע"ע) נפוצה. ור' גם גיבה. האקדמיה התנגדה לגזירת שמות ופעלים אלה כאשר השורש שונה ממילת המקור.