מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ממר |
| הגייה* | memer |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | |
"צער בלתי־ניתן לניחום", ציורו של איוון קרמסקוי.
- [מליצה] מרירות, צער.
- "שצפך הכנו וסגרנו ביד ממר / שור מה אנו כי אנחנו החומר" ("אשחר תשועתך", סליחות ליום כיפור, הרב סעדיה גאון)
- "בטרם תגדל להיות כמוהו אקדים להכין לך קבר, ואורידך חיים שאולה! התשמע בן ממר?" ("שימלה", שלום עליכם)
- "אביו, הרב לעדת עיר קטנה ברוסיה הקטנה, התכחש לו, כי היה בן ממר בעיניו" ("מחניים", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז, כה). צורתה אינה אופיינית לגזרת הכפולים.
 ערך בוויקיפדיה: עצב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצב |
ערך בוויקיפדיה: עצב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצב