מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ממר
|
הגייה* |
memer
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
מ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
|
- [מליצה] מרירות, צער.
- "שצפך הכנו וסגרנו ביד ממר / שור מה אנו כי אנחנו החומר" ("אשחר תשועתך", סליחות ליום כיפור, הרב סעדיה גאון)
- "בטרם תגדל להיות כמוהו אקדים להכין לך קבר, ואורידך חיים שאולה! התשמע בן ממר?" ("שימלה", שלום עליכם)
- "אביו, הרב לעדת עיר קטנה ברוסיה הקטנה, התכחש לו, כי היה בן ממר בעיניו" ("מחניים", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז, כה). צורתה אינה אופיינית לגזרת הכפולים.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: עצב |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצב |