ממר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
מֶמֶר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ממר |
הגייה* | memer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ר־ר |
דרך תצורה | |
נטיות |
- ספרותי מרירות, צער.
- "שצפך הכנו וסגרנו ביד ממר / שור מה אנו כי אנחנו החומר" ("אשחר תשועתך", סליחות ליום כיפור, הרב סעדיה גאון)
- "בטרם תגדל להיות כמוהו אקדים להכין לך קבר, ואורידך חיים שאולה! התשמע בן ממר?" ("שימלה", שלום עליכם)
- "אביו, הרב לעדת עיר קטנה ברוסיה הקטנה, התכחש לו, כי היה בן ממר בעיניו" ("מחניים", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז, כה). צורתה אינה אופיינית לגזרת הכפולים.
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
|
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |