ממר

מֶמֶר[עריכה]

"צער בלתי־ניתן לניחום", ציורו של איוון קרמסקוי.

ספרותי מרירות, צער.
- "שצפך הכנו וסגרנו ביד ממר / שור מה אנו כי אנחנו החומר" ("אשחר תשועתך", סליחות ליום כיפור, הרב סעדיה גאון)
- "בטרם תגדל להיות כמוהו אקדים להכין לך קבר, ואורידך חיים שאולה! התשמע בן ממר?" ("שימלה", שלום עליכם)
- "אביו, הרב לעדת עיר קטנה ברוסיה הקטנה, התכחש לו, כי היה בן ממר בעיניו" ("מחניים", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז, כה). צורתה אינה אופיינית לגזרת הכפולים.

ערך בוויקיפדיה: עצב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצב