מתבן

מַתְבֵּן

ערימת תבן.
- ”כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה.“ (ישעיהו כה, פסוק י)
- ”מתבן שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים, מערבין שניים“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ז, משנה ה)
עברית חדשה מבנה קל שבתוכו אגודות חציר וקש. מחסן לתבן.

מן תבן. (מאכדית (תִּבְּנֻ tibnu) =קש ,השווה ערבית: ("תבן تبن‏‏‏‏"). המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בפסוק לעיל. במקורות לא דובר על מבנה ויש לזה משמעות הלכתית.