מתבן

מַתְבֵּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתבן
הגייה*	matben
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־ב־ן
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות

1. ערימת תבן.

   • ”כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה.“ (ישעיהו כה, פסוק י)
   • ”מתבן שבין שתי חצרות גבוה עשרה טפחים, מערבין שניים“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ז, משנה ה)

2. עברית חדשה מבנה קל שבתוכו אגודות חציר וקש. מחסן לתבן.

גיזרון

• מן תבן. (מאכדית (תִּבְּנֻ tibnu) =קש ,השווה ערבית: ("תבן تبن‏‏‏‏"). המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בפסוק לעיל. במקורות לא דובר על מבנה ויש לזה משמעות הלכתית.

מילים נרדפות

• גדיש
• אסם

תרגום

• אנגלית: straw heap‏‏‏‏
• אנגלית: barn‏‏‏‏