מתבן

מַתְבֵּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתבן
הגייה*	matben
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־ב־ן
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות

1. ערימת תבן,מחסן תבואה.

   • ”כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה.“ (ישעיהו כה, פסוק י)

2. לדשן בעזרת תבן.

   • ”בעינא דתיזדבל דתיתבן ארעאי “ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קג, עמוד ב)

גיזרון

• מאכדית (תִּבְּנֻ tibnu) =קש ,השווה ערבית: ("תבן تبن‏‏‏‏"). המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בפסוק לעיל.

מילים נרדפות

• אסם

תרגום

• אנגלית: straw heap‏‏‏‏
• אנגלית: barn‏‏‏‏