השורש ניטה בצורת פועל פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הפועל כִּרְבֵּל כמעט שלא ניטה בספרות אלא בבינוני סביל.
כנראה שיבוש של מקור חיתי בהגיית קָריאולי kariulli בהוראת ברדס המכסה את הראש והגוף [1]. תיבת "כרבל" בה בוחר מחבר דברי הימים כתחליף לתיבת "מכרכר" מעידה על השפעתה הבולטת של הלשון הארמית בתקופתם ”וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כז)שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר שמואל, האם הכוונה היא לשמואל א או שמואל ב?. ”וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז“ (שמואל ב, פסוק ו)[2].
השורש נמצא בארמית במקרא כשם לבגד ”בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (בבלי, מסכת דניאל – דף ג, עמוד כא) תרגום: אזי האנשים הללו קשורים בסרבליהם פטשיהם וכרבולותיהם(כסותם) ולבושיהם ומושלכים לתוך כבשן האש הבוערת.
↑Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 123
↑מחברת - שרה יפת, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים' : מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה, ירושלים ,מוסד ביאליק 2017 עמ' - 669