לדלג לתוכן

מכרבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מְכֻרְבָּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מכורבל
הגייה* mekhurbal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ר־ב־ל
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְכֻרְבֶּלֶת
  1. מכוסה ועטוף (בבגד).
    • ”וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל דָּוִיד אֵפוֹד בָּד“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כז)
    • איזה כיף לשמוע את הגשם דופק על החלון כשאנחנו מכורבלים בשמיכות הפוך. (ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ)

גיזרון

[עריכה]
  • השורש ניטה בצורת פועל פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הפועל כִּרְבֵּל כמעט שלא ניטה בספרות אלא בבינוני סביל.
  • כנראה שיבוש של מקור חיתי בהגיית קָריאולי kariulli בהוראת ברדס המכסה את הראש והגוף [1]. תיבת "כרבל" בה בוחר מחבר דברי הימים כתחליף לתיבת "מכרכר" מעידה על השפעתה הבולטת של הלשון הארמית בתקופתם ”וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כז) שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר שמואל, האם הכוונה היא לשמואל א או שמואל ב?. ”וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז“ (שמואל ב, פסוק ו) [2].
  • השורש נמצא בארמית במקרא כשם לבגד ”בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (בבלי, מסכת דניאלדף ג, עמוד כא) תרגום: אזי האנשים הללו קשורים בסרבליהם פטשיהם וכרבולותיהם(כסותם) ולבושיהם ומושלכים לתוך כבשן האש הבוערת.
  • בארמית בבלית כרבלתא היא כרבולת התרנגולים. וגם בגד אדום ”ההיא איתתא דהוות לבישא כרבלתא בשוקא“ (בבלי, מסכת ברכותדף כ, עמוד א)

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: snug‏‏‏‏

מידע נוסף

[עריכה]
  • בארמית השורש קיים גם כשם תואר לבעל מקצוע כנראה (בתחום הנגינה) כַּרְבָּל כרבלין.

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכרבל

סמוכין

[עריכה]
  1. Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 123
  2. מחברת - שרה יפת, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים' : מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה, ירושלים ,מוסד ביאליק 2017 עמ' - 669