מזוזה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מְזוּזָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזוזה
הגייה* mezuza
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ו־ז
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מְזוּזוֹת
מזוזה קבועה על הדלת.
  1. לשון חז"ל מגילת קלף הנתונה במין קופסית ועליה כתובות שתי פרשיות מתוך "קריאת שמע". מצווה להתקין מזוזה בדופן הימנית בכניסה לבית.
    • ”אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית.“ (משנה, מסכת מגילהפרק א, משנה ח)
    • ”המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף קב, עמוד א)
    • כאשר עברנו לגור בדירה החדשה התקנו את המזוזה בדלת של הכניסה לבית.
    • כאשר יצאתי מהבית נישקתי את המזוזה.
  2. לשון המקרא [מיושן] אחת משתי דפנות האנכיות של הדלת, מעליהן המשקוף, ומתחתיהן הסף.
    • ”וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם“ (שמות יב, פסוק ז)
    • ”וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.“ (דברים יא, פסוק כ).

גיזרון[עריכה]

  • 1 נגזר מ2 עקב המצווה בתורה: ”וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.“ (דברים יא, פסוק כ).
  • הגיזרון של המשמע המקורי (2) שנוי במחלוקת:
    • לפי השערה מקובלת,[1] כנראה מן זז בהוראת 'נע, סר', שורש ז-ו-ז בעניין הזזה וסטייה, כי המזוזה היא הציר שמזיז\מסובב את הדלת.
    • היו שקשרו [2] עם אכדית בהגיית מנזזֻ manzazu או בהגיית מזז mazzāzu בהוראת דוכן, כַּן עמוד או פסל[3]),נגזרת אכדית של איזוזֻ izuzzu בהוראת 'עמד, ניצב', אך אין מקרה שבו המילה muzzazu באכדית מציינת מזוזה של דלת,אולם חלק מהחוקרים מטילים ספק באשר לקשרה עם המילה 'מזוזה'. [4] . אך בד בבד יש לציין כי ע"פ הפועל האכדי שהגייתו: 'איזֻוזוּ' izuzzu בהוראת לעמוד (המהווה נגזרת של 'מֻוּזזוּ' muzzazu בהוראת עדות , סימן), ונראה כי פירוש (1) לעיל, נוצר כמטונימיה של פירוש (2) . באכדית מצוי הצירוף מוזזו-באבי muzzaz bābi בהוראת מילולית בהוראת 'ניצב בשער' ביטוי שהפך לשמש בהגדרת: 'עיסוקו של גובה המס מטעם השלטון' כך שניתן עפ"י האכדית להקביל השם מזוזה עם השם מֶמֻסָּה בהוראת מי שהוטל עליו תשלום מס . בתרגום השבעים מזוזה מתורגמת ליוונית: בהגיית סטאטמוס σταθμός בהוראת עמדה ליד דלת,תחנה,דוכן (ממנה נגזר 'סטטי') ביוונית-עתיקה 'סטאטון' σταθμῶν בהוראת דבר ניצב ונייח' .
      • עד לתקופה ההלניסטית נהגו היהודים לחקוק על אבן המשקוף שבביתם את פרשת שמע ישראל אך עם גזרות אנטיוכוס ולאחר שההלנסטים נהגו להחרים אבנים אלה ולהתנכל למתקיניהם , נעשה הנוהג לכתוב המזוזה על קלף ולתחבה במוט נבוב סמוך לכניסת הבית, לאחר נצחון חשמונאים על ההלניות הישראלית הפכה המזוזה הכתובה על קלף למקודשת .בתקופת ינאי המלך (נצר לחשמונאים) היתה המזוזה נלווית לשיטוטיו וננעצת ע"ג מקל שנקבע בקרקע,סמוך לאוהל שהִיית המלך, בבחינת יראו וייראו [5].

תרגום[עריכה]

   תשמיש קדושה
   הקורות הניצבות של פתח הדלת

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מזוזה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזוזות

סמוכין[עריכה]

  1. משותפת בין גזניוס ויסטרוב ואחרים.
  2. ראו אבן-שושן.
  3. A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 206
  4. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 202. ISBN: 978-1602801141.
  5. דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות כרך א, "תולדות המזוזה" מאת -בן-ציון לוריא, חטיבה א: המזרח הקדמון בזיקתו לעם ישראל ולארץ ישראל; תולדות עם ישראל בימי בית ראשון ובית שני; מקרא; מגילות ים המלח; הספרים הגנוזים והחיצוניים והספרות הנוצרית; ארכיאולוגיה‎ (תשל"ג / 1973), עמ'125-131