כל הפוסל במומו פוסל

כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל

1. אדם הפוסל את הזולת, פוסל אותו על בסיס פגם שלמעשה שורשו הוא בו – באדם הפוסל בעצמו.

   • ”והד"ר ר. ענה: לא כי; אתה בעצמך מלא ספקות כרמון! כל הפוסל במומו פוסל!“ (דברי ויכוח, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה).

מקור

• מקור הפתגם בדיון תלמודי על אודות אדם שהאמורא רב הכריז עליו עבד, מכיוון שקרא לאנשים אחרים עבדים: ”כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב).
• השוו: ”הוֹי שׁוֹדֵד, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד, וְלֹא-בָגְדוּ בוֹ; כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ-בָךְ“ (ישעיהו לג, פסוק א)

ביטויים קרובים

• אין אדם רואה נגעי עצמו
• הגמל אינו רואה את דבשתו
• טול קורה מבין עיניך

ראו גם

• מום
• אפקט הצפיין

ערך בוויקיפדיה: כל הפוסל במומו פוסל