מבוא השמש

מְבוֹא השֶׁמֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מבוא השמש
הגייה*	mevo hashemesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צרף
נטיות

1. לשון המקרא צד מערב, לשם השמש באה - שוקעת.

   • ”וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְב֣וֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם“ (יהושע א, פסוק ד)

2. לשון המקרא צד מזרח - ממנו השמש באה.

   • ”הֲלֹא הֵ֜מָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁמֶשׁ“ (דברים יא, פסוק ל)

מקור

• לשון המקרא.

פרשנים מפרשים

• ריב"א, מדרש תנאים, על דברים יא ל: "אחרי דרך מבוא השמש - ומהו מבוא השמש זהו מזרח שהשמש באה משם כלומר רחוק ממזרחו של ירדן ומצינו בבראשית רבה כל מקום שנאמר אחרי מופלג (סוטה לג ב)."

ראו גם

• מבוא
• מבוא הרוח
• ביאת השמש