לכה

לַכָּה[עריכה]

לשון חז"ל נוזל המשמש לצביעה קוסמטית של הצפורניים.
- ”וזומן של צבעים וכו': הכא תרגימו מיא דחיורי דצבעי בהו לכא“ (בבלי, מסכת פסחים – דף מב, עמוד ב)
- ”מאי לאו בעוף דקא בעי ליה לדמיה ליניכא לא בחיה דקא בעי ליה לדמיה ללכא“ (בבלי, מסכת חולין – דף כח, עמוד א)
- "לְאַן שֶׁיִּקְחוּ הָאוֹרוֹת, אֲנִי שָׁם / עִם הַלַּכָּה, הַלִּיפְּסְטִיק, וּשְׁאָר דַּאַוִין." (שִׁיר הַפְרֵחָה, מאת אסי דיין)
חומר מבריק ושקוף המשמש לציפוי עץ או חומרים רגישים אחרים נגד שריטות.
- רהיטים מצופי לכה מחזיקים מעמד זמן רב יותר.