חלוט
מראה
חָלוּט
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חלוט |
הגייה* | khalut |
חלק דיבר | שם־תואר, שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ל־ט |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ חֲלוּטָה(1) |
- סגור וחתום באופן שלא ניתן לבצע שינויים במצבו.
שגיאות פרמטריות בתבנית:צט/משנה
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) יש להעביר לכל היותר 4 פרמטרים. ”המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל שנים עשר חדש..הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאל היה חלוט לו“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ט, משנה ג)- ”והיו הולכין ומשעבדין בהן ונוטלין שדותיהן ומוכרין אותן לאחרים והיו בעלי בתים באין וטורפין והיתה הארץ חלוטה ביד סיקריקון“ (ירושלמי, מסכת גיטין – דף מז, עמוד ב)
- מאכל שניתן בנוזלים רותחים מאוד. -אופן תיקון המזון שונה מן הבישול הרגיל בו החום עוולה בהדרגה[1]
- ”אי זהו חלוט הנותן קמח לתוך חמין“ (תוספתא, מסכת חלה – פרק א, הלכה א)
- ”תנו רבנן, אלו דברים שאין באין לידי חימוץ: האפוי, והמבושל, וחלוט שחלטו ברותחין“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לז, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]בינוני מן חלט השורש ארמי בעיקר אך נמצא פעם אחת במקרא.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]{
- ↑ בעיקר השם למאפה שמבושל באופן הזה והיה נחשב לחם יחודי ומאכל אנשים אמידים תנו רבנן: לחם עני - פרט לחלוט ולאשישה. יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה - תלמוד לומר מצות מצות - ריבה, ואפילו כמצות של שלמה. אם כן מה תלמוד לומר לחם עני - פרט לחלוט ולאשישה (בבלי פסחים לו ע"ב) המאפה דומה בצורת ההכנה לבייגל של ימינו
חִלּוּט
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חילוט |
הגייה* | khilut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ל־ט |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ חִלּוּטִים |
גיזרון
[עריכה]- מן חִלֵּט המילה נמצאת רבות בלשון חז"ל בהקשרים הלכתיים "ימי חילוטו של מצורע הם הימים בהם הכהן פוסק עליו להישאר חוץ למחנה ללא אפשרות שינוי בזמן שנקצב. ההקשר של הפקעת נכסים גם קיים רבות בחז"ל בשורש זה אך בעיקר בפעלים אחרים.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: forfeiture
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חילוט רכוש |