חלוט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָלוּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלוט
הגייה* khalut
חלק דיבר שם־תואר, שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ט
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ חֲלוּטָה(1)
  1. סגור וחתום באופן שלא ניתן לבצע שינויים במצבו.
    • ”המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל שנים עשר חדש..הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאל היה חלוט לו“ (משנה, מסכת ערכיןפרק ט, משנה ג)
    • ”והיו הולכין ומשעבדין בהן ונוטלין שדותיהן ומוכרין אותן לאחרים והיו בעלי בתים באין וטורפין והיתה הארץ חלוטה ביד סיקריקון“ (ירושלמי, מסכת גיטיןדף מז, עמוד ב)
  2. מאכל שניתן בנוזלים רותחים מאוד. -אופן תיקון המזון שונה מן הבישול הרגיל בו החום עוולה בהדרגה[1]

גיזרון[עריכה]

בינוני מן חלט השורש ארמי בעיקר אך נמצא פעם אחת במקרא.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

{

  1. בעיקר השם למאפה שמבושל באופן הזה והיה נחשב לחם יחודי ומאכל אנשים אמידים תנו רבנן: לחם עני - פרט לחלוט ולאשישה. יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה - תלמוד לומר מצות מצות - ריבה, ואפילו כמצות של שלמה. אם כן מה תלמוד לומר לחם עני - פרט לחלוט ולאשישה (בבלי פסחים לו ע"ב) המאפה דומה בצורת ההכנה לבייגל של ימינו

חִלּוּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חילוט
הגייה* khilut
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ל־ט
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ חִלּוּטִים
  1. עברית חדשה עיקול או החרמה של רכוש בעקבות עברה על הסכם כלשהו או על החוק.

גיזרון[עריכה]

  • מן חִלֵּט המילה נמצאת רבות בלשון חז"ל בהקשרים הלכתיים "ימי חילוטו של מצורע הם הימים בהם הכהן פוסק עליו להישאר חוץ למחנה ללא אפשרות שינוי בזמן שנקצב. ההקשר של הפקעת נכסים גם קיים רבות בחז"ל בשורש זה אך בעיקר בפעלים אחרים.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חילוט רכוש