פטפוט

פִּטְפּוּט א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פטפוט
הגייה^*	pitput
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ט־פ־ט
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ פִּטְפּוּטִים; פִּטְפּוּט־, פִּטְפּוּטֵי־

לשון ימי הביניים דיבור מרובה ומיותר, גיבוב דברים שלא לצורך, להג.
- ”לפי שהנגעים באים על לשון הרע שהוא מעשה פטיט. פיטפוטי דברים.“ (פירוש לויקרא יד ד, מאת רש"י, באתר מאגרים)
- מספיק עם הפטפוטים באמצע השיעור.

לשון חז"ל זיז או רגל קטנה אשר שלושה מהם משמשים בסיס להניח עליו קדירה; רגלי כירה; תלת־רגל.
- ”חַרְסִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כּוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ד)
- ”הָעוֹשֶׂה שְׁלשָׁה פִטְפּוּטִים בָּאָרֶץ וְחִבְּרָן בְּטִיט לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶתּ הַקְּדֵרָה, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה א)

עפ"י מילון אב"ש השלם, 2010: אולי מיוונית עתיקה: poús) πούς), רֶגֶל; ביחסת genetivus:‏ podos) ποδός).