אט

לערך העוסק באָט אָט ביידיש; ראו הצורה שהתקבעה בעברית אוטוטו.

אַט

לאט, באִטיות, ללא חיפזון.
- הספינה מתקרבת אט לחוף.
- ”וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט“ (מלכים א׳ כא, פסוק כז)
- "יצאנו אט, חיוור היה הליל..." יצאנו אט / חיים חפר

השורש א־ט־ט הוא שורש מגזרת הכפולים.

לשון המקרא [לא בשימוש] פנה הצידה מן הדרך
- ”בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָט“ (איוב כג, פסוק יא)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אט
הגייה^*	Et
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ט־ט
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר': אִטִּים, נ"י: אֵט־, נ"ר: אִטֵּי־, כ': אִטּוֹ, אִטָּהּ; אִטֵּיהֶן

לשון המקרא בַּעַל־אוֹב, מְכַשֵּׁף.
- ”...וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים, וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים“ (ישעיהו יט, פסוק ג)

מילה יחידאית בתנ"ך במופע רבים. קרובה לה באכדית המילה: etimmu- וְשִׁבְרָהּ: רוח רפאים.
השוו לערבית: أَطَّ (aṭṭa) - פליטת אנחה או צווחה קולנית.^[1]