כריך

יש להוסיף לדף זה את הערך: ב כָּרִיךְ ב.

כָּרִיךְ

עברית חדשה מאכל המורכב משתי פרוסות או יותר של לחם, כאשר באמצע ישנו מילוי (כגון בשר, ירקות, גבינה וכו'), ולפעמים גם רטבים, תבלינים וכו'.
- ”"מה עוד," אמר בועז, והשליך נייר עטיפה של כריך לעוס.“ (העד, מאת שלומית הראובן, בפרויקט בן יהודה)
- ”לפתע, התנפלו עליו ארבעה כלבים גדולים, וניסו לחטוף מידיו את הכריך.“ (שלמה-לי הקטן, מאת זאב אלבלינגר, בפרויקט בן יהודה)
- ”אחר-כך נסע איתמר למרכז כפר-סבא, למרות מחאותיהם, והביא להם כריכי ביצה וגבינה וקנקן שהכיל קפה מהביל.“ (אביב שחור, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)

מן הפועל כרך, שנמצא בהקשר זה; א' בביטוי הארמי/תלמודי הנפוץ "כריך ריפתא" – כרך פת, היינו, פתח בסעודה; ב' במנהג ה"כורך" המוכר מליל הסדר ע"פ הנאמר בהלל ”שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן שנאמר (במדבר ט, פסוק יא) על מצות ומרורים יאכלוהו.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קטו, עמוד א) .