יתום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יָתוֹם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | יתום |
הגייה* | yatom |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ת־ם |
דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
נטיות | נ׳ יְתוֹמָה; ר׳ יְתוֹמִים, נ"ר יְתוֹמוֹת |
- לשון המקרא מי שאביו, אמו או שניהם אינם עוד בין החיים. המילה מתייחסת בדרך כלל רק לקטינים.
- לאחר שנהרגה בתאונת דרכים הותירה אחריה האם שלושה יתומים.
- "אֲנִי יַלְדָה עֲנִיָּה / יְתוֹמָה עַוֶּרֶת עָיִן / סוֹעֲרָה מִכֹּל דְּחוּיָה / וְאוֹהֵב לְנַפְשִׁי אָיִן" ("יתומה עוורת", מאיר הלוי לטריס)
- "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א, כג)
- בהשאלה, ספרותי אדם או דבר שאין מי שידאג לו או שיוצרו אינו ידוע.
- "הַאֻמְנָם לֹא־תָנוּד לַמְשׁוֹרֵר הַבּוֹדֵד, הַיְחִידִי, / וְלֹא־תִשְׁמַע שִׁירָתוֹ כִּשְׁמֹעַ קוֹל שִׁירָה יְתוֹמָה!" ("שירה יתומה", חיים נחמן ביאליק)
- לשון חז"ל בהשאלה: נבדל, בודד. שאינו משוייך למקומו הראוי לו.
- ”אין עונין אמן לא יתומה ולא קטופה“ (תוספתא, מסכת מגילה – פרק ג, הלכה כז)
- זהו ערך יתום בויקיפדיה העברית הנכם מוזמנים לקשר אליו..
גיזרון[עריכה]
- למילה יש מקבילות גם בשפות אחרות: ytm (אוגריתית), יַתְמָא (ארמית), يَتِيمٌ (ערבית), ܝܰܬܡܳܐ (ארמית נוצרית), יתם (פיניקית), yatīm (מנדעית, געז), yattam (טיגרית), aitōmōh (צורת הנקבה - סוקוטרית).
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
(שני הפירושים:)
|
|
מידע נוסף[עריכה]
- יש הטוענים[1] שבמקרא המילה התייחסה רק למי שאביו נפטר, על סמך פסוקים כגון: "יְתוֹמִים הָיִינוּ אֵין [קרי: וְאֵין] אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" (איכה ה, ג); "יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה" (תהלים קט, ט). מנגד יש הסבורים[2] שהמילה כוונה גם למי שרק אמו נפטרה, כלומר כמו השימוש הרווח כיום.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ Strong, James. "The New Strong's Dictionary of Hebrew and Greek Words", word 3490, Thomas Nelson Publishers, 1996
Gesenius, Heinrich Friedrich Wilhelm; Tregelles, Samuel Prideaux. "Gesenius' Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament", Baker Book House, 1990 - ↑ בן־יהודה, אליעזר. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", עמ' 2199, הוצאת מקור, 1980
קדרי, מנחם־צבי. "מילון העברית המקראית", הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006
השורש יתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|