למילה יש מקבילות במספר לשונות שמיות; אוגריתית: 𐎊𐎚𐎎 (יתם),[1] כנענית: 𐤉𐤕𐤌 (יתם).[2] הזוג יתום-אלמנה מצוי הן במקרא,[3] הן בספרות אוגרית,[1] והן בשרידי הספרות הכנענית,[4] דבר המצביע על קשר ספרותי הדוק בין הספרות המקראית והספרות הכנענית.[5] ארמית: ܝܰܬܡܳܐ (יַתְמָא), ערבית: يَتِيم (יַתִים), געז: yatīm, yattam.
יש הטוענים[6] שבמקרא המילה התייחסה רק למי שאביו נפטר, על סמך פסוקים כגון: "יְתוֹמִים הָיִינוּ אֵין [קרי: וְאֵין] אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת" (איכה ה, ג); "יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה" (תהלים קט, ט). מנגד יש הסבורים[7] שהמילה כוונה גם למי שרק אמו נפטרה, כלומר כמו השימוש הרווח כיום.
↑יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, חלק ראשון - עיונים בדפוסי ספרות, הוצאת א. רובינשטיין, תשל"ט, עמ' 56-57
↑Strong, James. "The New Strong's Dictionary of Hebrew and Greek Words", word 3490, Thomas Nelson Publishers, 1996
Gesenius, Heinrich Friedrich Wilhelm; Tregelles, Samuel Prideaux. "Gesenius' Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament", Baker Book House, 1990
↑בן־יהודה, אליעזר. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", עמ' 2199, הוצאת מקור, 1980
קדרי, מנחם־צבי. "מילון העברית המקראית", הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006