מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
mapala
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
נ־פ־ל
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטָלָה
|
נטיות |
מַפָּלוֹת נ"י מַפֶּלֶת־ מַפַּלְתִּי מַפַּלְתְּךָ מַפַּלְתֵּךְ מַפַּלְתֵּינוּ מַפַּלְתְּכֶם מַפַּלְתּוֹ מַפַּלְתָּהּ מַפַּלְתָּם. נ"ר מַפְּלוֹתַי מַפְּלוֹתֶיךָ מַפְּלוֹתַיִךְ
|
- נפילה גדולה ומוחלטת. תבוסה.
- ”הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בַחוּנָיו עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה.“ (ישעיהו כג, פסוק יג)
- ”מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת-יוֹרְדֵי בוֹר...“ (יחזקאל לא, פסוק טז)
- ”בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה-פָּשַׁע; וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.“ (משלי כט, פסוק טז)
- מקום שבו מת בעל חיים.
- ”וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ.“ (שופטים יד, פסוק ח)
השורש נפל
|
השורש נ־פ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־פ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָפַל
|
נוֹפֵל
(ב׳ פעוּל: נָפוּל)
|
יִפֹּל
|
פֹּל
|
לִנְפֹּל או לִפֹּל
|
נִפְעַל
|
נִפַּל
|
נִפָּל
|
יִנָּפֵל
|
הִנָּפֵל
|
לְהִנָּפֵל
|
הִפְעִיל
|
הִפִּיל
|
מַפִּיל
|
יַפִּיל
|
הַפֵּל
|
לְהַפִּיל
|
הֻפְעַל
|
הֻפַּל
|
מֻפָּל
|
יֻפַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַפֵּל
|
מִתְנַפֵּל
|
יִתְנַפֵּל
|
הִתְנַפֵּל
|
לְהִתְנַפֵּל
|
- "גזרת פ"נ: הבלעת הנו"ן או קיומה", אתר האקדמיה-[1]
| |
|