מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | mapala |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־פ־ל |
דרך תצורה | משקל מַקְטָלָה |
נטיות | מַפָּלוֹת נ"י מַפֶּלֶת־ מַפַּלְתִּי מַפַּלְתְּךָ מַפַּלְתֵּךְ מַפַּלְתֵּינוּ מַפַּלְתְּכֶם מַפַּלְתּוֹ מַפַּלְתָּהּ מַפַּלְתָּם. נ"ר מַפְּלוֹתַי מַפְּלוֹתֶיךָ מַפְּלוֹתַיִךְ |
- נפילה גדולה ומוחלטת. תבוסה.
- ”הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בַחוּנָיו עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה.“ (ישעיהו כג, פסוק יג)
- ”מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת-יוֹרְדֵי בוֹר...“ (יחזקאל לא, פסוק טז)
- ”בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה-פָּשַׁע; וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.“ (משלי כט, פסוק טז)
- מקום שבו מת בעל חיים.
- ”וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ.“ (שופטים יד, פסוק ח)
השורש נפל |
השורש נ־פ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־פ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
נָפַל |
נוֹפֵל
(ב׳ פעוּל: נָפוּל) |
יִפֹּל |
פֹּל |
לִנְפֹּל או לִפֹּל |
נִפְעַל |
נִפַּל |
נִפָּל |
יִנָּפֵל |
הִנָּפֵל |
לְהִנָּפֵל |
הִפְעִיל |
הִפִּיל |
מַפִּיל |
יַפִּיל |
הַפֵּל |
לְהַפִּיל |
הֻפְעַל |
הֻפַּל |
מֻפָּל |
יֻפַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַפֵּל |
מִתְנַפֵּל |
יִתְנַפֵּל |
הִתְנַפֵּל |
לְהִתְנַפֵּל |
- "גזרת פ"נ: הבלעת הנו"ן או קיומה", אתר האקדמיה-
|
|