יאוש

יֵאוּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ייאוש
הגייה*	ye'ush
חלק דיבר	שם־עצם מופשט
מין	זכר
שורש	י־א־ש
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות

1. אבדן תקווה.

   • "אֲבָל בְּלוֹנְדוֹן יֵשׁ [...] אֲנָשִׁים יוֹתֵר אֲדִיבִים, כָּכָה שֶׁהַיֵּאוּשׁ נַעֲשָׂה יוֹתֵר נוֹחַ. אַתָּה מֵבִין?" (מתוך אורזי המזוודות, מאת חנוך לוין)

2. לשון חז"ל [הלכה] מצב בו בעל אבידה התייאש מלהחזירה, ולכן האבדה מותרת למוצא, והוא אינו חייב להכריז (לחפש את בעל האבדה).

   • ”דאמור רבנן ניקני מפני תקנת השבים ורב יוסף אמר יאוש אינו קונה ואפילו מדרבנן.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף סו, עמוד א)

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי. שם פעולה מן יאש מבחינה מורפולוגית, אך של התיאש מבחינה סמנטית.

צירופים

• ויתור מחמת ייאוש
• יאוש שלא מדעת
• טבלת יאוש

מילים נרדפות

• תסכול (2)
• ויתור

ניגודים

• תקווה (1)

תרגום

• ספרדית: desesperanza
• אנגלית: despair‏, desparation‏‏‏‏
• רוסית: отчаяние‏‏‏‏

ראו גם

• אבדן
• נואש
• הפקר (3)