מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יחף
|
הגייה* |
yakhef
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ח־ף
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
נ׳ יְחֵפָה, ר׳ יְחֵפִים, נ"ר יְחֵפוֹת
|
- שרגליו חשופות, ואינו נועל נעליים.
- ”וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק ל)
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל-מִצְרַיִם וְעַל-כּוּשׁ. כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת-גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.“ (ישעיהו כ, פסוקים ג–ד)
- ”הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּצְבוּעִין, אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבֹר; בְּסַנְדָּל אֵינִי עוֹבֵר, אַף יָחֵף לֹא יַעֲבֹר.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ד, משנה ח)
- "אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, / אַרְצֵנוּ הַיָּפָה / מוֹלֶדֶת בְּלִי כֻּתֹנֶת, / מוֹלֶדֶת יְחֵפָה." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ, מאת יורם טהרלב)
- רצנו יחפים על חוף־הים.
- מילה מקראית. אולי משורש חיפה חיפוי-כיסוי (שאין בו חיפוי) או משורש חף נקי, ללא דבר.
- חלץ נעליו.
- ייחפנו את עצמנו לפני שהתחלנו לרוץ על שפת־הים.
השורש יחף
|
השורש י־ח־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
י־ח־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אַיִן-
|
יָחֵף
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
יִחֵף
|
מְיַחֵף
|
יְיַחֵף
|
יַחֵף
|
לְיַחֵף
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְיַחֵף
|
מִתְיַחֵף
|
יִתְיַחֵף
|
הִתְיַחֵף
|
לְהִתְיַחֵף
|
| |
|