מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | יחף |
הגייה* | yakhef |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | י־ח־ף |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ יְחֵפָה, ר׳ יְחֵפִים, נ"ר יְחֵפוֹת |
- שרגליו חשופות, ואינו נועל נעליים.
- ”וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק ל)
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל-מִצְרַיִם וְעַל-כּוּשׁ. כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת-גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.“ (ישעיהו כ, פסוקים ג–ד)
- ”הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּצְבוּעִין, אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבֹר; בְּסַנְדָּל אֵינִי עוֹבֵר, אַף יָחֵף לֹא יַעֲבֹר.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ד, משנה ח)
- "אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, / אַרְצֵנוּ הַיָּפָה / מוֹלֶדֶת בְּלִי כֻּתֹנֶת, / מוֹלֶדֶת יְחֵפָה." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ, מאת יורם טהרלב)
- רצנו יחפים על חוף־הים.
- מילה מקראית. אולי משורש חיפה חיפוי-כיסוי (שאין בו חיפוי) או משורש חף נקי, ללא דבר.
- חלץ נעליו.
- ייחפנו את עצמנו לפני שהתחלנו לרוץ על שפת־הים.
השורש יחף |
השורש י־ח־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
י־ח־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אַיִן- |
יָחֵף |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִחֵף |
מְיַחֵף |
יְיַחֵף |
יַחֵף |
לְיַחֵף |
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְיַחֵף |
מִתְיַחֵף |
יִתְיַחֵף |
הִתְיַחֵף |
לְהִתְיַחֵף |
|
|