לדלג לתוכן

טגן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף טוגנים)
ערך זה עוסק בפועל. לערך העוסק בכלי טיגון; ראו טִיגָן.

טִגֵּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טיגן
שורש וגזרה ט־ג־ןגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. בישל במחבת, בדרך כלל בשמן או בשומן.
    • ”איתמר חביתי כהן גדול כיצד עושין אותן רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אופה ואח"כ מטגנה רבי אסי אמר רבי חנינא מטגנה ואח"כ אופה“ (בבלי, מסכת מנחותדף נ, עמוד ב)
    • טיגנתי צ'יפס בשמן עמוק.

גיזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל שורש טג"ן בהוראה זו גזור מלשון חז"ל: "טִיגָן" - מחבת, מיוונית: tagenon) ταγηνον) – מחבת.[1].

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש טגן

השורש ט־ג־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ט־ג־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל טִגֵּן מְטַגֵּן יְטַגֵּן טַגֵּן לְטַגֵּן
פֻּעַל טֻגַּן מְטֻגָּן יְטֻגַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִטַּגֵּן מִטַּגֵּן יִטַּגֵּן הִטַּגֵּן לְהִטַּגֵּן

טֻגָּן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טוגן
הגייה* tugan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ג־ן
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ טֻגָּנִים
טוגנים
  1. עברית חדשה מאכל העשוי מפרוסות או רצועות דקות של תפוחי אדמה המטוגנות בשמן עמוק. לרוב נאמר בצורת הרבים.

גיזרון

[עריכה]

מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשכ"ג. בראשה עמד אז יצחק אבינרי. "למען ייחוד שמם נקרא להם: טוגנים. זהו קִצור טבעי ועברי. השוֵה: מְחומָשׁ – חומָש. החומש אינו סתם דבר מחומש, אלא ספר מסוים. גם הטוגן יהא לא סתם דבר מטוגן, אלא תפוח־אדמה מטוגן בחתיכות דקות".[2]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טוגנים

הערות שוליים

[עריכה]
  1. א. ז. אשכלי קורות לאוצר המלים העברי: "חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות" לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית ,תרצ"ו, עמ' 284
  2. יצחק אבינרי, יד הלשון, יזרעאל, עמ' 326-327, הפינה פורסמה בט טבת תשי"ז-5 בינואר 1963. ההדגשות בציטוט במקור.


השורש טגן

השורש ט־ג־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ט־ג־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל טִגֵּן מְטַגֵּן יְטַגֵּן טַגֵּן לְטַגֵּן
פֻּעַל טֻגַּן מְטֻגָּן יְטֻגַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִטַּגֵּן מִטַּגֵּן יִטַּגֵּן הִטַּגֵּן לְהִטַּגֵּן