מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
טיגון
|
הגייה* |
tigun
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ט־ג־ן
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ טִגּוּנִים
|
- בישול דבר מה בשמן רותח.
- הכנת שניצל מסתיימת בטיגונו.
- טיגון בשמן עמוק מהיר יותר, אך גם משמין יותר.
השורש טגן
|
השורש ט־ג־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
ט־ג־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
טִגֵּן
|
מְטַגֵּן
|
יְטַגֵּן
|
טַגֵּן
|
לְטַגֵּן
|
פֻּעַל
|
טֻגַּן
|
מְטֻגָּן
|
יְטֻגַּן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִטַּגֵּן
|
מִטַּגֵּן
|
יִטַּגֵּן
|
הִטַּגֵּן
|
לְהִטַּגֵּן
|
| |
|