מרור

מָרוֹר

לשון המקרא ירק נאכל שטעמו מר והוא משמש תבלין באכילת בשר.
- ”בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.“ (במדבר ט, פסוק יא)
- ”כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי-רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.“ (דברים לב, פסוק לב)
- ”וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת וּבָעֻלְשִׁין וּבַתַּמְכָא וּבַחַרְחֲבִינָא וּבַמָּרוֹר.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה ו)

ערך בוויקיפדיה: מרור

טקסונומיה בוויקימינים: Sonchus oleraceus