חדק
מראה
חֵדֶק
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חדק |
הגייה* | khedek |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ד־ק |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ חֲדָקִים |
- לשון המקרא צומח מחודד ועקצני.
- ”טוֹבָם כּחֵדֶּק יָשָׁר מִמְשֹוּכָה“ (מיכה ז, פסוק ד)
- ”דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֹוּכַת חָדֶּק“ (משלי טו, פסוק יט)
- ”חדקים שבפרצה“ (משנה, מסכת ערובין – פרק י, משנה ח)
- לשון חז"ל חריצים דקים בכלים. כפסי הברגה וכדומה. מצוי חדקי
- ”מנורה שלחליות בן גדולה בין קטנה אין מטלטלין אותה. שמא יחזירה בשבת. היו בה חדקים והיא נראית כבעלת חליות, אם היתה גדולה הניטלת בשתי ידים. אסור לטלטלה. היתה קטנה מזו. מותר לטלטלה.“ (משנה תורה, ספר זמנים, מאת רמב"ם, שנת פטירת המחבר 1204, באתר מאגרים)
- לשון ימי הביניים קרני החרקים. חרקים ותולעים קטנים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- עברית חדשה אף מוארך ושרירי דמוי צינור הנמצא אצל בעלי חיים מסוימים ומשמש גם זרוע נוספת וכזרבובית שתייה.
- לפיל יש חדק ארוך.
- ”שהיה זוחל ומתפתל ומגשש ומֵרים את חִדקו החוּם והלוחש כלפי חמה וזוחל שוב“ (בטרם, מאת אורי ניסן גנסין, 1910, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה בלשון המקרא וחז"ל קוץ הלחם של המילים חַד ודַּק. חַדַּק .
- האזכור הראשון למילה 'חדק' בהוראת: 'חוטם הפיל' מופיע במילון בן יהודה בשנת 1903.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- בספרות תורנית של מאה השנים האחרונות לעיתים המילה חדק במשמעות יצור קטן -חרק.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חדק |
- איך קיבל הפיל את החדק שלו בעברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 ביולי 2020