זמן שמחתנו
מראה
זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זמן שמחתנו |
הגייה* | zman simkhatenu |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות |
- שמו של אחד משלושת הרגלים המופיע בתנ"ך, אשר בו נהוג לשבת בסוכה.
- ”למה אתה נאנח, רבי יעקב-פנחס – אמרתי לו ברחמים, משתדל לנחמו – שנה חדשה הרי זה באה עלינו לטובה, עוד מעט ובא לנו חג הסוכות זמן שמחתנו“ (חג האסיף, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה).
גיזרון
[עריכה]- בחג הסוכות נצטוו בני ישראל לשמוח על פי הכתוב: "וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים." (ויקרא כג מ), ועל כן נקרא הוא זמן שמחתנו.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סוכות |
טקסט בוויקיטקסט: קיצור הלכות סוכה (שולחן ערוך) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכות |
חגים ומועדים דתיים: שבת | ראש חודש | ראש השנה (יום תרועה) | צום גדליה | עשרת ימי תשובה | יום הכפורים | סוכות | הושענא רבה | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת | ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר | שבועות | י"ז בתמוז | בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | יום העצמאות | יום הרצל | יום ירושלים | יום השואה |