התלחש

הִתְלַחֵשׁ

דיבר עם אחר בקול חלש ע"מ שלא יצותתו לשיחה ביניהם.
- ”וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים, וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד; וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-עֲבָדָיו הֲמֵת הַיֶּלֶד, וַיֹּאמְרוּ מֵת.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יט)
- ”יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל-שׂנְאָי; עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי.“ (תהלים מא, פסוק ח)
- "כָּכָה סְתָם שׁוֹטַטְנוּ לָנוּ בִּשְׂדֵרוֹת קָקָ"ל / שָׁם בַּחֹשֶׁךְ מִתְלַחֵשׁ זוּג עַל הַסַּפְסָל" (כָּכָה סְתָם, מאת ע' הלל)