מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְחַנֵּן[עריכה]
- לשון המקרא ביקש ברוב רגש שיַטו לו חסד; בכה למען ירחמו עליו.
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.“ (בראשית מב, פסוק כא)
- ”...וַיִּכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר-נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ.“ (מלכים ב׳ א, פסוק יג)
- ”אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל-אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן.“ (תהלים ל, פסוק ט)
- ”וְאֶת-פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב-הַדָּת אֲשֶׁר-נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת-אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל-עַמָּהּ.“ (אסתר ד, פסוק ח)
- ”וְהֵשִׁיבוּ אֶל-לְבָבָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ-שָׁם וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם לֵאמֹר חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ.“ (דברי הימים ב׳ ו, פסוק לז)
