מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֲבַטִּיחַ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבטיח
|
| הגייה* |
avatiakh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ט־ח
|
| דרך תצורה |
משקל קַטִּיל
|
| נטיות |
ר׳ אֲבַטִּיחִים
|
- פרי מאכל הגדל במקשה. הוא גדול, תוכו אדום ועסיסי וקליפתו קשה ואינה ראויה למאכל אדם. גדל חודשים ספורים בשנה, בעונת הקיץ.
- בימי הקיץ הלוהטים אין כמו אבטיח קר ומתוק.
- "זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים" (במדבר יא, פסוק ה)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. המילה משותפת לארמית: אֲבַטִּיחָא, ולערבית: بِطِّيخَة (בִטִּיחַ'ה).
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבטיח |
ערך בוויקיפדיה: אבטיח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבטיח
