מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קישוא
|
הגייה* |
kishu
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־שׁ־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ קִשּׁוּאִים; קִשּׁוּא־, ר׳ קִשּׁוּאֵי־
|
קישוא
- ירק ממשפחת הדלועיים. צורתו גלילית מאורכת, אורכו 10 ס"מ עד 25 ס"מ; נאכל מבושל או אפוי, לפני הבשלתו.
- ”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים“ (במדבר יא, פסוק ה)
- ”וּבַיָרָק – הַקִּשּׁוּאִים, וְהַדְּלוּעִים, וְהָאֲבַטִּיחִים, וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים, וְהָאֶתְרוֹגִין – חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד)
- קישוא הוא צמח נוח לגידול באקלים ממוזג.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, וכמקובל על החוקרים והבוטנאים מתייחסת היא אל הירק הקרוי היום מלפפון. הקישוא המוכר כיום מוצאו מאמריקה.
- בשפות שמיות שונות מצויות מקבילות למילה, כגון: אכדית: kiššu, ארמית סורית: ܩܰܛܽܘܬܳܐ (קטותא, חילוף ט/ת כהידמות חלקית בנחציות), ערבית: قُثَّاء (קֻתָּ'אא) וחילופה كُوسَا (כּוּסָא), געז: ḳʷəsay) ቍሳይ). ייתכן שבמקור משומרית: ukuš2
- המילה מופיעה גם בשפות לא שמיות, כגון יוונית: síkuos) σίκυος), לטינית: cucumis, ארמנית: sex) սեխ) ופרוטו־סלבית: tyky*
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]