המילה נוצרה בלשון חז"ל, ולקוחה מן השורש המקראי ד-ל-ה שמשמעותו העיקרית היא העלאה, רוממות (של דלי מים, של עפיאים וכו'), פועל דלה כבפסוק: ”וַתֹּאמַרְןָ-אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן“ (שמות ב, פסוק יט). בלשון חכמים ניתן לראות מופעים רבים של השורש בהקשר ייחודי לגפן, כמו למשל; ”המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל...“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ו, משנה ד), "זמורה של גפן שהיתה מודלה ע"ג תבואה אפילו היא מאה אמה כל הגפן..." (תוספתא/כלאים/ד) ועוד דוגמות כהנה ואחרות. מכאן ניתן להסיק אפוא את משמעות שמה של הדלית אשר מועלית כלפי מעלה (באמצעות שריגיה וקנוקנותיה) ומודלית על גבי צמחים אחרים או יסודות שמציב האדם שתיאחז בם. השוו לארמית: (דָלִיתָא / ܕܳܠܻܝܬ݂ܳܐ) בהוראת: גפן,דליות. בנוסף,ניתן להבחין בקשר לשורש הערבי: ד-ל-ו (د ل و) אשר מהווה שורש של מספר מילים קרובות במשמעותן למשמעויות בעברית כדוגמת: דַלִיַיא - (دالية) בהוראת: גפן. וכפועל בהגיית תַדלַא - (تَدَلَّى) בהוראת: נתלה על-, נאחז ב-.
(2:) האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי היין (תשע"ג), 2012. ועד הלשון העברית, מילון למונחי רפואה (תרצ"ט-תש"ט), 1939. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי רפואה (תשנ"ט), 1999).
ערך בוויקיפדיה: דליות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דָּלִית (ורידים)