דלית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
דָּלִית[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דלית |
| הגייה* | dalit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ד־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלִית |
| נטיות | ר׳ דָּלִיּוֹת |
- לשון חז"ל גֶּפֶן אֲשֶׁר זְמוֹרֶיהָ נֶאֱחָזוֹת בִּדְבַר-מָה, וּבְכָךְ מְרוֹמְמוֹת אוֹתָהּ מַעְלָה.
- "אין מביאין מן הדליות, אלא מן הרוגליות ומן הכרמים העבודים." (משנה מנחות ח ו)
- "בדלית ובדקל, בעל הבית מוריד ומחלק לעניים." (משנה פאה ד א)
- [רפואה] וריד שהפך מֻרְחָב ומפותל.
- ”מיליוני נשים סובלות מדליות – ורבות מהן אינן יודעות מה גורם לכך [...].“ ("מעריב", 13 באוגוסט 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- שם פרטי לנקבה.
- ”אך כשמדובר ביצירה של דלית פז ורשאו, ההגיון פשוט אינו עובד. משום שדלית היא בסך הכל בת 11.“ ("מעריב", 13 באוקטובר 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון[עריכה]
- המילה נוצרה בלשון חז"ל, ולקוחה מן השורש המקראי ד-ל-ה שמשמעותו העיקרית היא העלאה, רוממות (של דלי מים, של עופאים וכו'), כבפסוק: ”וַתֹּאמַרְןָ-אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן“ (שמות ב, פסוק יט). בלשון חכמים ניתן לראות מופעים רבים של השורש בהקשר ייחודי לגפן, כמו למשל; ”המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל...“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ו, משנה ד), "זמורה של גפן שהיתה מודלה ע"ג תבואה אפילו היא מאה אמה כל הגפן..." (תוספתא/כלאים/ד) ועוד דוגמות כהנה ואחרות. מכאן ניתן להסיק אפוא את משמעות שמה של הדלית אשר מועלה כלפי מעלה (באמצעות שריגיה וקנוקנותיה) ומודלה על גבי צמחים אחרים או יסודות שמציב האדם שתיאחז בם.
בנוסף לכך ניתן לראות קשר לשורש הערבי دلو אשר מהווה שורש של מספר מילים קרובות במשמעותן למשמעויות בעברית; دَالِيَة-גפן, تَدَلَّى-נתלה על-, נאחז ב-. - האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי היין (תשע"ג), 2012. ועד הלשון העברית, מילון למונחי רפואה (תרצ"ט-תש"ט), 1939. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי רפואה (תשנ"ט), 1999).
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
- דָּלִיּוּת (2)
- דליתי
ניגודים[עריכה]
- רוגלית (1)
תרגום[עריכה]
1[עריכה]
|
2[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: דליות (ורידים) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דָּלִית (ורידים) |
