דיסקוס

דִּיסְקוּס

לשון חז"ל משטח דק שצורתו עגולה או טבעתית.
- ”הַלְּבָנָה בָּרִאשׁוֹן שֶׁל נִיסָן מַתְחֶלֶת לְהָאִיר, וְכָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת מְאִירָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים, וְדִסְקוֹס שֶׁלָּהּ מִתְמַלֵּא, וּמֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד שְׁלשִׁים אוֹר שֶׁלָּהּ חָסֵר, בִּשְׁלשִׁים אֵינָהּ נִרְאֵית.“ (שמות רבה, פרשה טו, סימן כו)
[ספורט] גוף מתכתי עגול שהאתלטים זורקים למרחק בתחרויות "זריקת דיסקוס".
[חקלאות] להב מעוגל עשוי פלדה וקצה חד, לשימוש במחרשה.

הגדרות 1 ו־2

כלי חקלאי

ערך בוויקיפדיה: דיסקוס