דיסקוס

דִּיסְקוּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דיסקוס
הגייה*	diskus
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ללא
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ דִּיסְקוּסִים. דִּיסְקוּס־

זורק הדיסקוס – פסל יווני

טרקטור מחובר לדיסקוס חקלאי

1. לשון חז"ל משטח דק שצורתו עגולה או טבעתית.

   • ”הַלְּבָנָה בָּרִאשׁוֹן שֶׁל נִיסָן מַתְחֶלֶת לְהָאִיר, וְכָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת מְאִירָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים, וְדִסְקוֹס שֶׁלָּהּ מִתְמַלֵּא, וּמֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד שְׁלשִׁים אוֹר שֶׁלָּהּ חָסֵר, בִּשְׁלשִׁים אֵינָהּ נִרְאֵית.“ (שמות רבה, פרשה טו, סימן כו)

2. [ספורט] גוף מתכתי עגול שהאתלטים זורקים למרחק בתחרויות "זריקת דיסקוס".
3. [חקלאות] להב מעוגל עשוי פלדה וקצה חד, לשימוש במחרשה.

גיזרון

• מיוונית: dískos) δίσκος) – צלחת, חישוק. נגזרת של dikeîn) δικεῖν) – להטיל.

צירופים

• זריקת דיסקוס

נגזרות

• דיסקס (3)

מילים נרדפות

• דיסקה
• דיסק

תרגום

   הגדרות 1 ו־2

אנגלית: disc‏, disk‏‏‏‏ רוסית: диск‏‏‏‏

   כלי חקלאי

אנגלית: disk harrow‏‏‏‏

ראו גם

• דיסקט
• תקליטון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דיסקוס