מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | גרוס |
הגייה* | garus |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־ר־ס |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ גְּרוּסָה, ר׳ גְּרוּסִים, נ"ר גְּרוּסוֹת |
- שעבר תהליך של גריסה.
- שלמדו ושיננו אותו היטב.
- "זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה / חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה" (משה בן קלונימוס, כל מקדש שביעי)
- הפועל גרס בצורת בינוני-פעול.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | גרוס |
הגייה* | garus |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־ר־ס |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ גְּרוּסָה, ר׳ גְּרוּסִים, נ"ר גְּרוּסוֹת, ס׳ גְּרוּסִי גְּרוּסָתִי |
- [סלנג] שאירוסיו בוטלו.
- איזו פדיחה, איחלתי ליוסי מזל טוב, ומתברר שהוא בכלל גרוס
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | גרוס |
הגייה* | garos |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־ר־ס |
דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
נטיות | נ׳ גָּרוֹסָה, ר׳ גָּרוֹסוֹת |
- לשון חז"ל בעל מלאכה העוסק בגריסת תבואה או קטניות.
- משורש ג־ר־ס.
- בלשון חז"ל מופיע תמיד בלשון רבים: "גָּרוֹסוֹת". בכ"י קאופמן מופיע לפעמים בשוא: "גְּרוֹסוֹת".