מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גרוס
|
הגייה* |
garus
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ר־ס
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ גְּרוּסָה, ר׳ גְּרוּסִים, נ"ר גְּרוּסוֹת
|
- שעבר תהליך של גריסה.
- שלמדו ושיננו אותו היטב.
- "זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה / חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה" (משה בן קלונימוס, כל מקדש שביעי)
- הפועל גרס בצורת בינוני-פעול.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גרוס
|
הגייה* |
garus
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ר־ס
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ גְּרוּסָה, ר׳ גְּרוּסִים, נ"ר גְּרוּסוֹת, ס׳ גְּרוּסִי גְּרוּסָתִי
|
- [סלנג] שאירוסיו בוטלו.
- איזו פדיחה, איחלתי ליוסי מזל טוב, ומתברר שהוא בכלל גרוס
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גרוס
|
הגייה* |
garos
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ר־ס
|
דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
נטיות |
נ׳ גָּרוֹסָה, ר׳ גָּרוֹסוֹת
|
- לשון חז"ל בעל מלאכה העוסק בגריסת תבואה או קטניות.
- משורש ג־ר־ס.
- בלשון חז"ל מופיע תמיד בלשון רבים: "גָּרוֹסוֹת". בכ"י קאופמן מופיע לפעמים בשוא: "גְּרוֹסוֹת".