גחן

יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּחָן.

גָּחַן

לשון חז"ל היטה את גופו לפנים, כפף את קומתו אל נמוך ממנו.
- ”איתתך גוצא גחין ולחיש לה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נט, עמוד א)
- "אשה משלחת בנה לחברתה והיא גוחנת עליו ונושקתו ואמו אומרת הרי אוהבת אותו והיה בלבה עליה" (מדרש תנחומא פרשת נח סימן טז)
- "לאחר שהלבישו אמר לו רכוב על זה הסוס, אמר לו זקן אני תשש כחי מפני התענית, אמר לו ומה אעשה לך, אמר לו גחון והכנע צוארך, גחן לו וכנע את צוארו ודרס עליו" (פסיקתא זוטרתא אסתר פרק ו)