ברבר
מראה
בִּרְבֵּר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ברבר |
| שורש וגזרה | ב־ר־ב־ר |
| בניין | פִּעֵל |
- [סלנג] דיבר באריכות ובלי הכרה; דיבר דברי הבל.
- ”היוונים הקדמונים גרסו בפשטות, כי מי שאיננו דובר יוונית, מי ששפתו איננה מובנת להם, הריהו בַּרבָּר, זאת אומרת: מברבר, מגמגם, דובר דברי הבל.“ (עברית שפה חיה, מאת משה אטר, בפרויקט בן יהודה)
- ”אמנם יש לי את הכישורים לדבר על הספרות וכזה, אבל אני חושב: מה זה, קאמבק של הטוונטיז, שהיו מברברים ומדסקסים בוועד הלשון על מה יהיה אתנו והשפה העברית וכאלה?“ (אותיות עבריות, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
- ”"אני מחכה לשמוע ממך," האיש פלט בקצרה וניתק את הקשר. הוא לא רצה לברבר סתם כך.“ (ישו והאשה הסזאנית, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)