ברברי

בַּרְבָּרִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברברי
הגייה^*	barbari
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ר־ב־ר
דרך תצורה	משקל קַלְקַל + ־ִי
נטיות	נ׳ בַּרְבָּרִית, ר׳ בַּרְבָּרִים או בַּרְבָּרִיִּים, נ"ר בַּרְבָּרִיּוֹת

בעל תרבות זרה ופרימיטיבית; שאינו מן הישוב.
- ”מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק בַּמְּדִינָה, בָּאוּ בַּרְבָּרִיִּים נִזְדַּוְּוגוּ לוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ וְנִזְדַּוְּוגוּ אָמְרוּ הַכֹּל וַוי שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה“ (ויקרא רבה, פרשה יא, סימן ז)

(אכדית: בַּרבַּרֻ 𒌨𒁇𒊏 - barbaru בהוראת זאב) . לשון חז"ל מיוונית: bárbaros) βάρβαρος), המקור וההקשר כנראה בשל עמים ממוצא שמי שכנראה הזכירו ליוונים המתורבתים והורדרדים (דאז) 'אנשי-זאב', במראם ותרבותם.

בר (ד)
רמוס ורומולוס (פארפראזה ל-חזירת יהודים, המצויה ליד הקניון של היורדות התל-הביביות לברלין)

ערך בוויקיפדיה: ברברים