מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ברברי
|
הגייה* |
barbari
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ב־ר־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קַלְקַל + ־ִי
|
נטיות |
נ׳ בַּרְבָּרִית, ר׳ בַּרְבָּרִים או בַּרְבָּרִיִּים, נ"ר בַּרְבָּרִיּוֹת
|
- בעל תרבות זרה ופרימיטיבית; שאינו מן הישוב.
- ”מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִזְקָק בַּמְּדִינָה, בָּאוּ בַּרְבָּרִיִּים נִזְדַּוְּוגוּ לוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ וְנִזְדַּוְּוגוּ אָמְרוּ הַכֹּל וַוי שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ נִזְקָק לַמְּדִינָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה“ (ויקרא רבה, פרשה יא, סימן ז)
- לשון חז"ל מיוונית: bárbaros) βάρβαρος), כנראה אונומטפואי.