גס רוח
מראה
גַּס רוּחַ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גס רוח |
הגייה* | gas ruakh |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות |
- לשון חז"ל אדם שחש תחושת גדלות והתנשאות.
- [עממי] אדם אשר אינו מכבד את חברו על פי הנימוסים הבסיסיים אשר מקובלים בחברה. נוהג באופן וולגארי או בוטה.
- ”מגהק ומפהק הרי זה מגסי הרוח המתעטש בתפלתו סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא מכוער הרק בתפלתו כאילו רק בפני המלך“ (משנה, מסכת ברכות – פרק כד, משנה ב)
- הוא התפרץ לדברי, הוא כה גס רוח.
מקור
[עריכה]- ”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר, הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא; וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָאָה, שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ז)
- התואר גס בלשון חז"ל משמעו גדול או עבה.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- גאותן(1)
ניגודים
[עריכה]- ענו(1)
- נעים הליכות(2)
ראו גם
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: גסות רוח |