אישון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: ב אישון ב (צורת משנה של אֱשׁוּן - זמן).

אִישׁוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישון
הגייה* ishon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־י־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
איש + ־וֹן
נטיות ר׳ אִישׁוֹנִים
תרשים של העין
  1. פתח עגול במרכזה של הקשתית בעין שדרכו נכנס אור לכיוון הרשתית.
    • ”יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן;יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ- יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.“ (דברים לב, פסוק י)
  2. האמצע (מרכז) של המטרה.

גיזרון[עריכה]

 1. הביטוי הערבי בהגיית אינשׁאן-אלעין الإنسان العين בהוראת אישוני העיניים, מילולית: ה"איש" (המשתקף) מן העיניים . יש פרשנים מסורתיים הסבורים כי מקור המילה אישון הוא מלשון איש כיוון שניתן לראות בתוך האישון את ההשתקפות של פני האיש המתבונן. אך אין לכך כל אסמכתאות. ראוי לציין שבשפות רבות האישון מכונה "ילד" או "איש קטן". באנגלית, pupil מגיעה מ-pūpilla הלטינית, "ילדה קטנה". ביוונית, κόρη משמעה גם "אישון" וגם "נערה, ילדה". בסינית, 瞳 (טוֹנְג) "אישון" נגזרה מ-童 (גם כן טוֹנְג) "ילד", עם הוספה של 目 (מוּ) "עין". בטורקית göz bebeği משמעה "תינוק עין".
  • המילה "אישון" מופיעה במקרא מספר פעמים, חלקן כצירוף: "אישון לילה" וגם, "בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ" (משלי כ,כ) . בלשון ארמית של תרגום התורה המיוחס ליונתן לספר בראשית יח פסוק ה', נכתב: "בְּאִישׁוֹן שֵׁירוּתָא אַזְדַמַנְתּוּן", פירוש: בזמן או במועד הזדמנותכם (אברהם והמלאכים) לסעודה .

מידע נוסף[עריכה]

  • במצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת -ח'-אנט "ḥ-unt" משמעותה הנרחבת שימשה בהוראת "העין של (האל) הורוס" הדים לחדירת מוטיב זה מקבלים ביטוי במקרא, ראו - ”יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ“ (דברים לב, פסוק י), וגם ”שׇׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן“ (תהלים יז, פסוק ח). האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' במילונו, הסמיך את תיבת "ḥ-unt" כמקבילה לתיבת "אשון" העברית [1].

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עין

סמוכין[עריכה]

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 471, "ḥ-unt"