”דתני דבי רבי ישמעאל: בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים, מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים נוצה של עזים והשירין והכלך והסריקין“ (בבלי, מסכת שבת – דף כז, עמוד א)
"יש לי מותק של ארנב / שקוראים לו חיים / הוא פזיז וגם שובב, / כי הוא קל רגליים" (מותק של ארנב, מאת מיכל חזון)
המילה משותפת לשפות שמיות נוספות - אכדית: arnabu, סורית: ܐܲܪܢܒ݂ܵܐ (אַרְנְבָּא), ארמית: אַרְנְבָּא, ערבית: أَرْنَب(אַרְנַבּ), געז: አረነበ (אַרְנָבּ). החוקרים משערים שצורת המילה בפרוטו-שמית היא: ʔarnab.
חוקר המקרא סמואל בושאר טוען שהמילה ארנב מורכבת מהפועל בעברית מקראית "אָרָה" - קצירה או עקירה, בשילוב המילה "ניב" שמשמעותה תוצר, לייצר.
הצורה "ארנב" גזורה לאחור מן המילה המקראית "ארנבת" וריבוייה "ארנבים" המופיע בתלמוד.
באירופה אין שפנים ויהודי אירופה זיהו את השפן המקראי כארנב המצוי באירופה ולכן אפשר למצוא עד היום שימוש במילה שפן כשהכוונה לארנב. ראה למשל נאום השפנים והחזירים.
ערך בוויקיפדיה: ארנב