אריאל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲרִיאֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אריאל
הגייה* ariel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ארי + אל
נטיות
  1. אחד הכלים האדירים שהיו בבית המקדש.
    • ”וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.“ (יחזקאל מג, פסוקים טוטז).
  2. גיבור חיל.
    • ”בְּנָיָה בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חַיִל רַב-פְּעָלִים מִן-קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כב)
    • "וָאֵשְבְּ מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה, וַאֶסְחֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת. וָאֹשִב בָּה אֶת אִש שָרֹן וְאֶת אִש מָחֳרָת. וַיֹאמֶר לִי כְּמֹש: לֵךְ אֱחֹז אֶת נְבֹה עַל יִשְרָאֵל." מצבת מישע, שורות 12,13,14
  3. כינוי לירושלים.
    • ”הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל-שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפו.“ (ישעיהו כט, פסוק א)
    • ”וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל-אֲרִיאֵל וְכָל-צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ.“ (ישעיהו כט, פסוק ז)
  4. בימינו עיר באזור השומרון, אוכלוסייתה חילונית ברובה.
  5. שם פרטי לזכר ולנקבה.
    • ”וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים“ (עזרא ח, פסוק טז)

גיזרון[עריכה]

  • מילה מלשון המקרא, [1]. באשר לגזרונה יש מספר סברות:
  • באכדית אָרֶלו הוא הכינוי לשאול ,עבר בהשאלה למצרית קדומה בצורת ι-r3-ι-r3.
  • בלשון חיתית, "אריאלה" ariy-ela בהוראת התייעצות עם אורקל.[2]
  • האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת עֲארעֲאר , "ȧarȧar" בהוראת "גבור" [3].
  • יוונית-עתיקה - (א)רֵיאוֹ ( נגזרת אורקל), ερεω בהוראת "להתייעץ". לפיכך, (א)רֵיאוֹ-אל - מילולית במשמעות "לשאול באל" .
  • ראו השורש בערבית - ر ء ي (ר־א־י/ה) ממנו נוצקה תיבת إرية (אִרְיָה) המהווה נגזרת של תיבת אוּר בהוראת 'אוּר+אֵל'. יש שפירשו עפ"י פרשנות מילולית ארי+אל أسد الله (אסד+אללה) ככינוי לגיבור בלשון ערבית.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • יש לראות את ההוראות השונות כגון "אריאל", "כרוב אריה", "כפורת הכרובים", (הנקראת גם ארון האלהים), מקום המקדש וירושלים , וגם מלאך שומר , כהתפתחות של מלה אחת במשמעותה הפשוטה [4].
  • בן יהודה ודרנבורג פירשו בעקבות רס"ג שתרגם :ראי-אל, במשמעות מקום היראות עולי הרגל לפני האל.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Ariel‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אריאל
  • אריאל באתר האקדמיה ללשון העברית, פברואר 2020

סימוכין[עריכה]

  1. "אריאל (כלי מקדש)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 741)
    "אריאל (גיבור חיל)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 739)
    "אריאל (שם פרטי)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 740)
  2. ראו - "אטימולוגיה חיתית, ומזכרים", רוברט וודהאוס,אוני'קווינסלנד
  3. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 21, "ȧarȧar"
  4. עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד:558