אריאל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲרִיאֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אריאל
הגייה* ariel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ארי + אל
נטיות
  1. אחד הכלים האדירים שהיו בבית המקדש.
    • ”וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע. וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו.“ (יחזקאל מג, פסוקים טוטז).
  2. גיבור חיל.
    • ”בְּנָיָה בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חַיִל רַב-פְּעָלִים מִן-קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כב)
    • "וָאֵשְבְּ מִשָם אֶת אֲרִאֵל דודה, וַאֶסְחֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת. וָאֹשִב בָּה אֶת אִש שָרֹן וְאֶת אִש מָחֳרָת. וַיֹאמֶר לִי כְּמֹש: לֵךְ אֱחֹז אֶת נְבֹה עַל יִשְרָאֵל." מצבת מישע, שורות 12,13,14
  3. כינוי לירושלים.
    • ”הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל-שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפו.“ (ישעיהו כט, פסוק א)
    • ”וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל-אֲרִיאֵל וְכָל-צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ.“ (ישעיהו כט, פסוק ז)
  4. בימינו עיר באזור השומרון, אוכלוסייתה חילונית ברובה.
  5. שם פרטי לזכר ולנקבה.
    • ”וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים“ (עזרא ח, פסוק טז)

גיזרון[עריכה]

  • מלשון המקרא, [1]. באשר לגזרונה יש מספר סברות:
  • אכדית אָרֶלו (אֲרִאֵל) הוא הכינוי לשאול ,עבר בהשאלה למצרית קדומה בצורת ι-r3-ι-r3 השוו ארר. "דוֹדְהְ" יתכן מן אכדית דֻדִתֻ dudittu בהוראת 'שקשור לחזה' [2]. נגזרת של דד מלשון חזה ר"ל קמע, מחצב נדיר. ויתכן שבתקופה קדומה עוד יותר, אף בהוראת 'עצמות בית החזה' של ראש שבט קדום שהיו מאוחסנות בארון נישא כקמע מתקופה קמאית. האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת עֲארעֲאר , "ȧarȧar" בהוראת "גבור" [3]. ראו השורש בערבית - ر ء ي (ר־א־י/ה) ממנו נוצקה תיבת إرية (אִרְיָה) המהווה נגזרת של תיבת אוּר בהוראת 'אוּר+אֵל'. יש שפירשו עפ"י פרשנות מילולית ארי+אל أسد الله (אסד+אללה) ככינוי לגיבור בלשון ערבית.
  • חיתית, "אריאלה" ariy-ela בהוראת התייעצות עם אורקל.[4] . יוונית-עתיקה - (א)רֵיאוֹ ( נגזרת אורקל), ερεω בהוראת "להתייעץ". לפיכך, (א)רֵיאוֹ-אל - מילולית במשמעות "לשאול באל" .

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • יש לראות את ההוראות השונות כגון "אריאל", "כרוב אריה", "כפורת הכרובים", (הנקראת גם ארון האלהים), מקום המקדש וירושלים , וגם מלאך שומר , כהתפתחות של מלה אחת במשמעותה הפשוטה [5].
  • בן יהודה ודרנבורג פירשו בעקבות רס"ג שתרגם :ראי-אל, במשמעות מקום היראות עולי הרגל לפני האל.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Ariel‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אריאל
  • אריאל באתר האקדמיה ללשון העברית, פברואר 2020

סימוכין[עריכה]

  1. "אריאל (כלי מקדש)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 741)
    "אריאל (גיבור חיל)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 739)
    "אריאל (שם פרטי)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 740)
  2. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"dudittu" , page - 168
  3. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 21, "ȧarȧar"
  4. ראו - "אטימולוגיה חיתית, ומזכרים", רוברט וודהאוס,אוני'קווינסלנד
  5. עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950 עמוד:558