אצטבה

אין לבלבל ערך זה עם הערך אסטוה.

אִצְטַבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איצטבה
הגייה^*	itstaba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אִצְטַבּוֹת; אִצְטַבַּת־, ר׳ אִצְטַבּוֹת־

מדף, לוח בתוך רהיט או המחובר אל קיר כדי להניח עליו דברים.
- ”יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִצְטַבָּא שֶׁל מֶרְחָץ, רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר, שֶׁהָיָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ט, משנה ג).
- ”היתה גבוהה מעשרים אמה, ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה, ויש בה הכשר סוכה - כשרה.“ (בבלי, מסכת סוכה – דף ד, עמוד א)
- "אז הורדנו שתי בובות ודובי מהאצטבה" (מסיבה של סמבה, מאת לאה שילון)
- הנחתי את הספר על האצטבה.
בליטה ליד הקיר.

האג'יפטולוג ארנסט ווליס באדג', מצא שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בצורת עֲשֹטבּ , "ȧstb" בהוראת - כס,מושב ^[1].
השוו ערבית "מַצְטַבַּ" או "מִצְטַבֲּ" مصطبة במה מוגבהת, טרסה .
מיוונית: stibas) στιβας) – מצע, מיטה. לפי הבנת המשפט: ”דעביד מעשה אצטבא“ (בבלי, מסכת זבחים – דף יד, עמוד ב); רש"י: "לא בהולכת רגל ולא בהושטת יד אלא כאצטבא זו שמניחין כלי עליה." אבל ברוב המקומות בתלמוד ובמדרשים היא מיטה לשבת עליה או מקום ישיבה בכלל, למשל: "ויושב עמה על האצטבה" (מדרש תנחומא, ויקרא, מצורע, סימן ט).
בכתובת כורזין מופיעה תיבת "סטוא" שהוראתה מקבילה להוראת "אצטבה" שבתלמוד, ובכתובת מופיע במשמעות "כסא של אבן", צטוט: "דעבד הדן סטוא" .

↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 90, ""ȧstb"