נאף
מראה
נָאַף
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נאף |
שורש וגזרה | נ־א־ף, גזרת השלמים, ע"ג |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- בָּא בְּמִשְׁגָּל אָסוּר, בָּגַד וְקִיֵּם יַחֲסֵי אִישׁוּת מִחוּץ לְנִשׂוּאִין.
- ”לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב, לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.“ (שמות כ, פסוק יב)
- ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת־אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת.“ (ויקרא כ, פסוק י)
- "לֹא תִנְאַף זִמַּת זרה/ וְתִפֹּל בְּרֶשֶׁת מְזורה..." (קדושתות לשבועות, ייני)
- "היו שניהם בעבירה אחת ומיתה אחת, כגון נואף עם נואפת-דנין שניהן ביום אחד" (משנה תורה להרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י')
גיזרון
[עריכה]- פועל מקראי, השוו לארמית: נָאֵף, וכן למצרית: nhp.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: adulter, adulterate
ראו גם
[עריכה]נִאֵף (גם: נֵאֵף)
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ניאף |
שורש וגזרה | נ־א־ף, גזרת השלמים, ע"ג |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא זָנָה תַּחַת-, בָּא בְּמִשְׁגָּל אָסוּר.
- ”וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה; זֶרַע מְנָאֵף, וַתִּזְנֶה“ (ישעיהו נז, פסוק ג)
- ”כִּי נִאֵפוּ, וְדָם בִּידֵיהֶן, וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ...“ (יחזקאל כג, פסוק לז)
- ”...וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם: כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים“ (ירמיהו ט, פסוק א)
- ”לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה...“ (הושע ד, פסוק יד)
גיזרון
[עריכה]- ראה לעיל.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- דרך המלך במקרא היא בלא תשלום דגש, דהיינו, הנו"ן אינה צרויה (אך כן תתארך התנועה ביתר הזמנים, פרט לעבר). אולם בימינו הנוהג הוא לקיים תשלום דגש לפני א' בבניינים הכבדים, שתי הצורות אפוא- בנו"ן חרוקה ובנו"ן צרויה- כשירות הנה.