מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אכילה גסה |
| הגייה* | ekhila gasa |
| חלק דיבר | צרף |
| מין | נקבה |
| שורש | א־כ־ל, ג־ס־ס |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל אכילה מעבר לצורכי הגוף. אכילה במצב של שובע. או אכילה במהירות גדולה.
- ”רצה לתיאבון אוכלה, רצה אכילה גסה אוכלה. אכילה גסה מי שמה אכילה? והאמר ר"ל האוכל אכילה גסה ביוה"כ פטור“ (בבלי, מסכת יבמות – דף מ, עמוד א)
- "ורוב החולאין שבאים על האדם אינם אלא ממאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים" (רמב"ם הל' דיעות פ"ד הלכה טו)
- [עממי]הכנסת מזון לגוף בצורה לא מנומסת[דרוש מקור].
- הילד הרעב אכל אכילה גסה עד כדי כך שאף אחד לא רצה לאכול לידו.
- התואר גס בלשון חז"ל משמעו גדול או עבה. בלשון הדיבור גס הוא דבר שאינו עדין או מנומס מגס רוח.
| השורש אכל |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | צריכת מזון |
| גזרה | גזרת נפ"א |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
| א־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָכַל |
אוֹכֵל |
יֹאכַל |
אֱכֹל |
לֶאֱכֹל או לוֹכַל |
| נִפְעַל |
נֶאֱכַל |
נֶאֱכָל |
יֵאָכֵל |
הֵאָכֵל |
לְהֵאָכֵל |
| הִפְעִיל |
הֶאֱכִיל |
מַאֲכִיל |
יַאֲכִיל |
הַאֲכֵל |
לְהַאֲכִיל |
| הֻפְעַל |
הָאֳכַל |
מָאֳכָל |
יָאֳכַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִכֵּל |
מְאַכֵּל |
יְאַכֵּל |
אַכֵּל |
לְאַכֵּל |
| פֻּעַל |
אֻכַּל |
מְאֻכָּל |
יְאֻכַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַכֵּל |
מִתְאַכֵּל |
יִתְאַכֵּל |
הִתְאַכֵּל |
לְהִתְאַכֵּל |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|