לדלג לתוכן

אגורה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֲגוֹרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אגורה
הגייה* agora
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ג־ר
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות ר׳ אֲגוֹרוֹת; אֲגוֹרת־
מטבע בשווי 10 אגורות
  1. שם מטבע או יחידת תשלום קטנה הנזכרת בתנ"ך.
  2. שם מטבע, חלק ממערכת המטבעות הישראלית.
    • מאה אגורות שוות לשקל חדש אחד.

גיזרון[עריכה]

  • בבלית-חדשה (600-1000 לפנה"ס) giru [1]. ערכה נאמד ב- 1/24 השקל. מופיע גם בצורה gire, giretu.
  • יוונית קוינה של תרגום השבעים בהגיית: ארְגירִאֹ (αργύριο) בהוראת מטבע-כסף.
  • במילון העברית הישנה והחדשה של בן־יהודה: "אגר: ממנו אָגַר, °אֲגִירָה, ואולי אֲגוֹרָה, °אֶגְרוֹן."
  • ב-1 בינואר 1960 נכנסה לתוקפה חלוקת-המשנה החדשה של הלירה הישראלית, והוכנסו למחזור מטבעות האגורה החדשים. את השם "אגורה" הציעה האקדמיה ללשון העברית, לפי שם המטבע במשמעות (1).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת ציון על שמואל א ב לו: "לאגורת - האל"ף נוספת, והוא כמו "גרה", שהיא מטבע של כסף והוא מעה". כך מפרשים גם רש"י ורד"ק.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Agora‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אגורה (מטבע)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגורה

סימוכין[עריכה]

  1. Giru in: The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, 1992

אָגוֹרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אגורה
הגייה* agora
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א-ג-ר
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ אָגוֹרוֹת
  1. מקום כינוס אסיפת העם ומרכז החיים הציבוריים בערי יוון העתיקה; כיכר השוק בפוליס היוונית.
    • "באֶפּוֹסים האספה נקראת עדיין אַגוֹרה (agora), מונח שציין מאוחר יותר באתונה ובפולֵיס אחרות את כיכר השוק, בעוד שאספת העם הייתה עתידה להיקרא אֵקלֵסיה (eklesia)." (אפרים דוד, הדמוקרטיה הקלסית, תשס"ג. עמ' 35.)
  2. יריד,שוק, מוקד שעשועים לרבות שעשועים מיניים [1]
    • "היריד הרומי מכונה ביוונית "פנגיריס" ולעיתים רחוקות אגורא,בלטינית: נונידינאה או מרקטוס" זאב ספראי,הירידים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד

גיזרון[עריכה]

  • (1:) מקדש יב ששימש כמקדש היהודי ביֵבּ שבמצרים קרוי בלשון יהודֵי המקום בניב ארמי דרומי : "אגורא זי יהו אלאהא",בהוראת: מקדש ה' א-לוהים.
גם בית המקדש בירושלים נקרא בפי יהודי מצרים: 'אגורא', שכן: "באגרת ששלחו יהודי יב לבגוי הפחה המתוארכת לקראת סיומה של המאה ה-5 לפנה"ס, וליתר דיוק-בשנת 408 לפנה"ס (בסמוך לארועים המתרחשים בספר יהודית) הם מספרים, שמשעה שחרב בית מקדשם (אגורא) ועד היום הזה אנחנו לבושים שקים וצמים. נשינו נוהגות כאלמנות . שמן איננו סכים ויין איננו שותים והננו מתפללים להי אדני השמים מעין כך עושים בשעה דומה (כשירושלם היתה שממה ... ובית המקדש היה למרמס,ובני נכר בבירה)" [2].
  • מיוונית: agorá) ἀγορά) בהוראת אסיפת העם,מקום כינוס האסיפה. תיבת אגורא/ה שימשה גם בהגדרת: שוק, כיכר השוק.

מובאות נוספות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: agora‏‏‏‏
  • יוונית עתיקה: ἀγορά‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אגורה (מקום כינוס)

אָגוֹרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אגורה
הגייה* agora
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ג־ר
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות ר׳ אָגוֹרוֹת
  1. עברית חדשה אוסף, צֶבֶר.

גיזרון[עריכה]

  • מן א־ג־ר.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. זאב ספראי הירידים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד,ציון,חוברת ב'- מט
  2. יהושע מ. גרינץ, ספר יהודית: תחזורת הנוסח המקורי בצירוף מבוא, פירושים ומפתחות,ירושלים,מוסד ביאליק,1986 - תשמ"ו,עמוד: 108