עקש

עִקֵּשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיקש
הגייה*	ikesh
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ע־ק־שׁ
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר' עִקְּשִים; נ' עִקֶּשֶת, נ"ר עִקְּשוֹת

1. לשון המקרא עקום וקשה.

   • "אשר ארחתיהם עקשים, ונלוזים במעגלותם" (משלי ב טו) - "אורח עיקש" הוא מסלול עקום, מעוות וקשה.
   • "עם נבר תתברר, ועם עקש תתפתל" (תהלים יח כז) - "אדם עיקש" הוא אדם עקום במעשיו, קשוח ואינו משתנה בקלות.

צירופים

• עקש לב

נגזרות

• עקשות

ניגודים

• ישר, תמים

ראו גם

• עקום
• עקשן

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:עקש

עִקֵּשׁ ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיקש
שורש וגזרה	ע־ק־שׁ, שלמים
בניין	פיעל

1. עיקם, עיוות והקשה.

   • "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו" (מיכה ג ט)

מילים נרדפות

• עִקֵּם

ניגודים

• יִשֵּר