תמים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תָּמִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תמים
הגייה* tamim
חלק דיבר שם עצם ותואר
מין זכר
שורש ת־מ־ם
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ תְּמִימָה; ר׳ תְּמִימִים, נ"ר תְּמִימוֹת
  1. לשון המקרא שלם, ללא פגם או חיסרון.
    • ”וְאִישׁ כִּי-יַקְרִיב זֶבַח-שְׁלָמִים לַיהֹוָה לְפַלֵּא-נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל-מוּם לֹא יִהְיֶה-בּוֹ“ (ויקרא כב, פסוק כא)
    • ”וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה“ (ויקרא כג, פסוק טו).
    • ”והַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא“ ( דברים, פסוקים לבד).
    • ”...וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.“ (יהושע י, פסוק יג).
    • תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד-נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ“ (יחזקאל כח, פסוק טו)
  2. בהשאלה: נאיבי, אינו מבין את עובדות החיים.
    • "אם אתה מאמין למי שהבטיח לך כסף קל, אז אתה תמים, הוא לא באמת רוצה שתרויח, הוא רוצה להרויח על חשבונך".
  3. כינוי לתלמיד בישיבה של חב"ד.

גיזרון[עריכה]

 2. קיצור מן המונח המושאל ”שֶׂה תָמִים“ (שמות יב, פסוק ה), והבנה שגויה של פסוקים המשווים את התמימות ליראת ה'.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. אנגלית: whole‏‏‏‏

2

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: תמימות
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:תמים


השורש תמם

השורש ת־מ־ם הוא שורש הניטה בבניינים הפעיל וקל על דרכה של גזרת ע"ע, יתר הבניינים ניטים על דרכה של גזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ת־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל תַּם תַּם יִתֹּם אוֹ יִתַּם תֹּם לָתֹם
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הֵתֵם מֵתֵם יָתֵם הָתֵם לְהָתֵם
הֻפְעַל הֻתְמַם מֻתְמָם יֻתְמַם -אין- -אין-
פִּעֵל תִּמֵּם מְתַמֵּם יְתַמֵּם תַּמֵּם לְתַמֵּם
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתַּמֵּם מִתַּמֵּם יִתַּמֵּם הִתַּמֵּם לְהִתַּמֵּם

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, מצויות במקורות שתי דַּרְכֵי הטיה; האחת לפי דרך הרגילה לפועלי ע"ע בבניין קל "יִתֹּם" (כמו יִסֹּב, יִקֹּד וכדומה), והשנית לפי "יִתַּם", שזוהי כמובן צורת עתיד הרגילה בבניין נפעל לפועלי ע"ע.
  • בבניין הפעיל הניקוד של אות אית"ן בעתיד מצוי במקרא גם בפתח: ”עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְיַתֵּם אֶת-הַכֶּסֶף...“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ד)
  • המטה בבניין הפעיל לפי גזרת השלמים; הִתְמִים, אַתְמִים, הַתְמִימִי וכו', איננו משתבש, שכן סבילו (בניין הופעל) ניטה על דרך זו.
  • בבניין התפעל הידמו ת' השורש ות' הבניין לכדי ת' דגושה.