תמים

תוכן עניינים

לשון המקרא שלם, ללא פגם או חיסרון.
- גוף שלם: "ואיש כי יקריב זבח שלמים לה'... תמים יהיה לרצון, כל מום לא יהיה בו" (ויקרא כב כא).
- זמן שלם: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה" (ויקרא כג טו).
- מעשה שלם: "ועתה יראו את ה', ועבדו אתו בתמים ובאמת, והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים, ועבדו את ה'" (יהושע כד יד).
- אישיות שלמה: "ואהיה תמים לו, ואשתמרה מעוני" (תהלים יח כד).
- "הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו" (תהלים טו ב)
נאיבי, אינו מבין את עובדות החיים.
- "אם אתה מאמין למי שהבטיח לך כסף קל, אז אתה תמים, הוא לא באמת רוצה שתרויח, הוא רוצה להרויח על חשבונך".
כינוי לתלמיד בישיבה של חב"ד.

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:תמים