סרבן
סַרְבָן[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרבן |
| הגייה* | sarvan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | נ׳ סַרְבָנִית, ר׳ סַרְבָנִים |
- לשון חז"ל עקשן, אדם שלא מסכים לקבל מרות, שאינו מציית לחוקים ונהלים או לרצון הזולת.
- ”העובר לפני התיבה וטעה יעבר אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ג)
גיזרון[עריכה]
- מן הפועל סרב במשקל קטלן הנהוג בתיאור תכונות.
צרופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: insubordinate
- ערבית: عاصٍ