מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תרומה
הגייה *
truma
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ר־ו־ם
דרך תצורה
משקל תְּקוּלָה
נטיות
ר׳ תְּרוּמוֹת
דבר מה אשר ניתן או מוצע מרצון וברוח טובה, בדרך כלל ללא תמורה חומרית.
”קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהֹוָה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהֹוָה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.“ (שמות לה , פסוק ה )
”וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם.“ (דברים יב , פסוק ו )
”זֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים וְשִׁשִּׁיתֶם הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַשְּׁעֹרִים.“ (יחזקאל מה , פסוק יג )
”וְאֶת-רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ וּתְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִי כָל-עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל-לִשְׁכוֹת בֵּית-אֱלֹהֵינוּ...“ (נחמיה י , פסוק לח )
”חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, לֹא יִתְרֹם. וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה .“ (משנה, מסכת תרומות – פרק א, משנה ב )
רבים בישראל ובממשלתה עדיין תוהים האם ראוי לכנות בשם תרומה באם זו מתקבלת מתורמים שעולים ספיקות לגבי מוסריותם -הבסיסית (לא הפוליטית) .
ויקימילון הוא מלכ"ר המספק תוכן חופשי וממומן על ידי תרומות הקהילה.
מן השורש ת־ר־ם, כנראה בפסוק לעיל מיחזקאל. בלשון חז"ל נתפסה המילה במשקל קְטוּלָה, ומכאן השורש ת־ר־ם והפעלים שנגזרו ממנו: ”אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה...“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ב, משנה א )
השורש תרם
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
נתינה של ממון בנדבת לב ולא בחובה
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
בלשון חז"ל
ת־ר־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
תָּרַם
תּוֹרֵם
יִתְרֹם
תְּרֹם
לִתְרֹם
נִפְעַל
נִתְרַם
נִתְרָם
יִתָּרֵם
הִתָּרֵם
לְהִתָּרֵם
הִפְעִיל
הִתְרִים
מַתְרִים
יַתְרִים
הַתְרֵם
לְהַתְרִים
הֻפְעַל
הֻתְרַם
מֻתְרָם
יֻתְרַם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין־
-אין־
-אין־
-אין־
-אין־
פֻּעַל
-אין־
-אין־
-אין־
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין־
-אין־
-אין־
-אין־
-אין־