מקור הצירוף במקרא: ”וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי [ידו] וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה [...] וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו“ (ויקרא טז, פסוקים כא–כו). ביום הכיפורים קוימה מצוות שילוח שעיר, תיש מבוית, לעזאזל, ארץ גזרה. שעיר זה נשא עליו את עוונותיהם של בני־ישראל. כיום משמש הביטוי בהשאלה והפך לניב.
עִתִּי בפסוק לעיל המופיע בטכס שלוח השעיר מקביל לסורית בהגיית: "צֵם" (ṭm) בספרות יהודית-בבלית מצוי בצירוף : "אובאטמיא" בהוראת: 'עצמות-אוב', הצורה הבבלית-יהודית 'טמיא' מחזקות את ההנחה כי תיבות: "עצם" ותיבת ”אִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) נגזרו משורש משותף ,כשתיבת 'איטים' משמשת בהוראת סוג של עבודת אלילים. לכן ”אִישׁ עִתִּי“ (ויקרא טז, פסוקים כא–כו) שקבל את השעיר מידי הכהן השתייך לקבוצה ששמה: ”האִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) שהיו כנראה דוברי רובד יוונית אטית...
ערך בוויקיפדיה: שעיר לעזאזל