קשיש
קָשִׁישׁ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשיש |
| הגייה* | kashish |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ קְשִׁישִׁים; נ׳ קְשִׁישָׁה, נ"ר קְשִׁישׁוֹת; קְשִׁיש־, ר׳ קְשִׁישֵי־ |
- אדם זקן, מבוגר מאוד.
- משה קשיש, הוא חגג לא מכבר את יום הולדתו ה־90.
- בבית אבות מתגוררים קשישים וקשישות רבים.
מקור המילה
[עריכה]- במקור, "קשיש" הייתה המילה הארמית, המקבילה למילה העברית "ישיש"[1]. המופיעה במקרא ארבע פעמים בלבד במשמעות זקן מופלג בספר איוב.
- לפי יוסף יואל רבלין, בארמית של יהודי כורדיסטאן "קשיש" שימש בתרגומי המקרא לתרגום המילה כהן רק כאשר מדובר בכהן אלילי, בעוד הכהן במשכן ובמקדש ה' הושאר בעברית. כמו כן ציין שבפשיטתא (התרגום הארמי למקרא ולברית החדשה בארמית סורית של הכנסיה האשורית) זהו התרגום למילה כהן.[1]. בניב אשורי של ארמית, קשישא משמשת בהוראה מקבילה לכהן.[2]
בתקינות השיח
[עריכה]החל משנות השמונים האחרונות של המאה העשרים הפכו כינויי הזיקנה למילים שנחשבו פוגעניות. ישיש וקשיש שימשו במשמעות זקן מופלג, בדרך כלל עם הקשר לתשישות נפשית, והמושג לזקנים הוחלף ב"גיל הזהב", "אוכלוסיה מבוגרת", "אזרח ותיק", "גמלאי" ועוד. כל מושג בתורו נחשב עם הזמן כפוגעני אף הוא והוחלף במושגים הבאים.[3]
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סמוכין
[עריכה]- ↑ יוסף יואל רבלין "משהו על יסודות עבריים ב"לשון תרגום" לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה ג/ד, דברי ספרות ומחקר (ניסן-תמוז תשי"ז, עמ' 311 (סעיף 9, עמוד 4 של המאמר))
- ↑ ראו (באנגלית) Qashisha קשישא באתר הארמית החדשה השבועית.
- ↑ זה לא הגיל זה השפה ד"ר רוביק רוזנטל, פורסם לראשונה במעריב, אפריל 2015 (אתר מילון רב-מילים).