צדיק

צַדִּיק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צדיק
הגייה^*	tsadik
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ד־ק
דרך תצורה	משקל קַטִּיל
נטיות	נ': צַדִּיקָה או צַדֶּקֶת, ר"נ: צַדִּיקוֹת, ר"ז: צַדִּיקִים, נ"י: צַדִּיק־, נ׳ ר"ז: צַדִּיקֵי־

אדם הנוהג בצדק, נותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו.
- ”כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶל-הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם; וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק, וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע“ (דברים כה, פסוק א)
- ”וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע“ (בראשית יח, פסוק כג)
- ”צַדִּיק חָסִיד יָשָׁר וְנֶאֱמָן“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה א)
- ”אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה/ וּבְאַלְמְנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה...“ (אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)