סבה
(הופנה מהדף סיבה)
סִבָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיבה |
| הגייה* | siba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | סִבָּה, סִבּוֹת, סִבַּת⁻ |
- הגורם המניע לביצוע פעולה מסוימת.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר מלכים, האם הכוונה היא למלכים א או מלכים ב?. ”וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם: כִּי-הָיְתָה סִבָּה, מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט“ (מלכים א, פסוק יב).
- "הנה זה בא , הנה זה בא , הנה זה בא-סיבה טובה למחשבה הא.. הא... אהה". ("סיבה טובה"/אריק סיני).
גיזרון
[עריכה]- מן סִבֵּב (הפעלים הסב סבב נסב) בהוראה המקורית 'לגרום לסיבוב' כלומר לתת כיוון אחר לדבר[1], בדומה למילים מִפְנֶה או תַּפְנִית מהפועל לִפְנוֹת. מופיעה במקרא - מילה יחידאית, משורש ס־ב־ב, בנין פיעל. בלשון הערבית המבודדת:צופר מצויה תיבה בהגיית סְבֲּבְּ sbäb - בהוראת "יסוד". משמעות הביטוי אֲּלַה סֵבַּבְּ ʿalä sebäb- "בגלל..." [2].
מידע נוסף
[עריכה]- בהשראת הכוזרי ובקבלה, אצל יהודי פרס נעשה שגור הצירוף "סיבת-הסיבות" שהיה אחד מביטויי האל במציאות הפיסית. צירוף זה היה משובץ במשפט כהסבר לפעולה שהתרחשה בדרך נס, או כסיבה לעכוב כלשהו [3] [4].
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]
| השורש סבב | ||
|---|---|---|
|
|
סמוכין
[עריכה]- ↑ ראו למשל ”לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כ)
- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "הלל" עמ'375
- ↑ לדוגמא, "ואליהו אמדסת ויך סבת הסיבות כדרסת כה משיח אמדן תעויק שודסת", תרגום - "ואליהו בא ועשה סבת הסיבות שבואו של המשיח נתעכב"
- ↑ עזרא ציון מלמד, "מאוצר לשון-הקודש בלשון פרסית-יהודית", לשונינו - מג, ד (תמוז תשל"ט)